|
|
עמוד:16
הוראת לשון בהקשר בפרקי הספר יש עיסוק בהיבטים לשוניים של הטקסט . כמעט בכל פרק נשזרו פעילויות לשון המחזקות את הידע הלשוני ומקנות מושגים לשוניים . על פי רוב , פעילויות הלשון עוסקות במאפיינים לשוניים של הסוגה . הפעילויות בפרקים מתהלכות את הנושא הלשוני על היבטיו ועל צורותיו השונו ת . בתוך תיבות בעלות רקע צבוע הובאו הכללות שהן הוראה / הקניה , הניתנת לפני הפעילות , או מסקנות העולות ממנה . כיוון שהידע הלשוני הוא תשתית גם לצורך הבנה וגם לצורך הפקה ( כתיבה , דיבור , ( חלק מן הפעילויות קושרות את הנושא הלשוני להבנה ( איך הנושא הלשוני עוזר להבין את הטקסט , ( או להבעה ( איך הנושא הלשוני עוזר לכתיבה , ( או לשניהם יחד . שלו שה נושאים עומדים במרכז הספרים : הפועל , שמות גוף ותארים . העיסוק מניח היכרות של השפה כדוברים ילידים ואף מפגש לומדים קודם . לדוגמה , בכיתה ב כבר נלמד המושג " משפח ות מ ילים , " והוא משמש נקודת מוצא טובה לשורש . גם את המושגים " פועל" ו"תיאור" הם כבר פגשו . ( כרך ב , ( מו בא קטע מידע על תופעת הינתקות זנב הלטאה ( המתואר בשיר העומד במרכז הפרק ) . לאחר קריאתו אפשר לקיים שיחה על ההבדלים בין שתי הסוגות ולהרחיב את הדיון לעבר מטרתה התקשורתיתחברתית של כל סוגה : למה אנחנו קוראים שירים וסיפורים ומתי אנו פונים לקטעי מידע . בפרק " סיפור קיץ" ( כרך ב ) יש פעילות המזמנת דיון אמיתי , ענייני ורלוונטי לחייהם של הילדים . הילדים מתבקשים לדון ב מידת האחריות של הגיבור . שאלת האחריות עולה שוב ושוב בחייהם , והפעילות מציבה מול הילדים חשיבה מוסרית - ערכית . בפעילות המסכמת של הפרק " כלבים , צבי ים ובני אדם" ( כרך א , פעילות 4 מתוך פעילויות לקראת סיום ) התלמידים מציגים בקבוצה כתבה שעניינה אותם . הם מנסים לשכנע את חבריהם לקבוצה לבחור לעבוד על הכתבה שאהבו ( לאו דווקא זאת שהם הביאו ) – כל זאת תוך הקשבה לדברי האחר והבנה כי לכל אחד ואחת תחומי עניין שונים . הזדמנויות רבות ניתנות לתלמידים גם להביע את המחשבות הראשונות העולות בראשם בעקבות קריאת סיפורים ושירים , לדוגמה : בפרק " על עצמי" ( כרך א , ( בפרק " לעוף" ( כרך א ) ובפרק " שתי גברות" ( כרך ב . ( במד"ל המפורט לפרקים ( לדוגמה : " שבתות של ביאליק , " " לעוף" ) אפשר למצוא הצעות להרחבה בנושאים שיתייחסו לעולמם הפרטי של הילדים , להקשרים התרבותיים שלהם ולתקופה ש בה אנו חיים . בפרקים שונים , כמו " שלום אליהו הנביא" ( כרך ב ) ו"דברים שסיפרה לי הכריכה" ( כרך ב , ( מתבקשים התלמידים לעבוד בזוגות . העבודה מזמנת למידת - עמיתים דיאלוגית , ותרגול של שיחה שבה מתקיימת החלפה מושכלת של מידע ודעות . בעת הערכת השיח הדבור של התלמידים יש להביא בחשבון את התוכן והמבנה של דבריהם ( לדוגמה : התאמה לטקסט עיוני או ספרותי , רצף הגיוני , בניית טיעונים ;( את תקינות המבע ( ניסוח לשוני נכון , שימוש הולם במילות קישור , הגייה ברורה וכו ;( ' ואת האופן שבו הדברים נמסרים ( למשל , שטף , הטעמה , שפת גוף . (
|
|