|
|
עמוד:168
הצעות לפעילויות : אחרי קריאת הסיפור כל כפולה כדאי להתעכב לרגע , ולשאול על העיקר . למשל , בכפולה הראשונה המתארת את המלך הטוב כדאי לשאול - מה בעצם מספרים לנו על המלך , במה היה טוב ? איך יודעים שהיה חכם ? למה אהבו אותו ? ( לשאלות אלה אין תשובה בטקסט , והן מעוררות את הספקנות שתלווה את המאזינים לאורך הקריאה כולה . ( בכפולה השנייה כדאי להפנות את תשומת הלב לדבריו של המלך המעידים בעיקר על אהבת עצמו ועל טיפשותו . בשולי הטקסט שבכפולה זו מופיעים דברי ההתגרות לכאורה של בן המלך , המניעים את העלילה . כאן אפשר לשאול את הילדים - מה לדעתכם יעשה המלך עכשיו ? איוריו של יוסי אבולעפיה מרחיבים את הטקסט ומוסיפים עליו פרטים : למשל , ב כפולה הראשונה שבה הטקסט מציג את המלך האהוב פרדיננד פדה צור , קל להצביע באיור על פרטים משעשעים ואף מגוחכים : למשל הראש המציץ מפתח הביוב , המלצר המפיל בקבוק מן המגש , הילדה המתעופפת עם זר הבלונים וכו . ' בכפולה השנייה , שבה המלך מתגלה בשחצנותו , האיור מציג כמה מאורח יו המלכותיים של המלך , בהם מלך האריות , המלך מהקלפים ונסיך צפרדע ; האיורים והטקסט מחזקים את העובדה שלפנינו מלך טיפש שאינו מבחין בין ימינו לשמאלו , ושהסיפור אינו תמים ועל כן כדאי להתבונן בו בעין ספקנית וביקורתית . הכפולה השלישית מעלה את השאלות - איך הגיב המל ך לדברי הנסיך ה"קנאי ? " האם יכול היה להגיב אחרת ? האיור מראה היטב איך הגיבו בני העם לצו הראשון של המלך . האיור שופע הומור ( הביטו במנקה הפסלים המנסה לרדת מן הסולם , באיש המחליק על גלגיליות , ובקבצן הקיטע , שכל אחד מהם נקלע למצוקה אישית משעשעת ; וראו את החסידה , שעב ורה עולם כמנהגו נוהג ( ... הפרצופים הנרגנים אומרים הכול - ועדיין יש הרבה הומור באיור ... כשהילדים מתבוננים באיור הבא , המציג את משלחת הזקנים בדרכה אל הארמון , שאלו על הפתרון שמצא כל אחד מחברי המשלחת לוויתור על רגל אחת . בד בבד עם ההקצנה בצווי המלך - מתרחשת התרחק ות הדרגתית של הנתינים ממלכם והתגברות המחאה . כדאי לשוחח עם הילדים על הדרכים שבהם האזרחים מביעים את כעסם על המלך : משלחת הזקנים , לכלוך הפסלים בקליפות תפוזים , שלט "המלך הוא חמור , " וכל מה שמראה האיור הרלוונטי . כדאי להסביר את המושג "מחאה . "
|
|