עמוד:139

והיה קשה לקבל טיפול רפואי . רצוי לא להתחמק משאלות כמו " אבל למה הם לא ברחו " ? או "למה הצבא לא שחרר אותם . " ? ספרו שהמלחמה ההיא הייתה קשה וארוכה , היא התחוללה לפני שהיה לנו צבא גדול וחזק , ואי אפשר היה לעזור ליהודים שנסגרו בגטאות ולהציל אותם . בנוסף לשאלות בכתב , כדאי לשאול את הילדים על מה שהרגיש משה ' לה כשראה את הפרח , על הקרבה בין שניים שהם קטנים ואוהבים להיות חופשיים , לשחק ( ילד ) או לצמוח ( פרח ) בכל מקום . הפרח שמעבר לגדר ממחיש את חוסר האונים של הילד הקטן , את געגועיו לצבעוניות , למשחק , לטבע , ולחיים שהיו לו לפני שבא לגטו . על פי רמת הקבוצה ומוכנותה כדאי לשק ול להראות באינטרנט תמונות של בניינים בגטאות ( למשל מגטו טרזיינשטאט , ( שימחישו את האפרוריות , את הצפיפות , את סביבת החיים הקשה שילדים רבים נאלצו לחיות בה . השיר " אחי יונתן " מאת רבקה אליצור ( עמוד ( 126 השיר מסופר מנקודת מבטו של אח צעיר , הכואב את מותו של אחיו הגדול , ואת השפעת השכול על אמו . השיר סובב סביב תמונת האח , שמולה יושבים האם והאח . האם עצובה ושותקת , והאח מיכאל נזכר באחיו . המפנה מתרחש בבית השישי , שבו מתנערת האם מאווירת יום הזיכרון , ומבקשת לחגוג את יו ם העצמאות . השיר טעון במטען רגשי כבד , הכרוך באבדן האח . השיר יכול להוות נקודת מוצא לשיחה על משמעותו של יום הזיכרון לחללי צה"ל עבור המשפחות , ו מציג תמונת עולם ילדית של שכול . חשוב שהמורה תיקח בחשבון רגישות של תלמידיה לנושא , ותבנה מהלך שמאפשר לכל ילד למצוא את דרכו בבטחה בתוך השיר וממנו . השיר כתוב כקינה על מות האח והוא "מתכתב" עם קינת דוד על מות חברו יהונתן : " איך נפלו גברים , בתוך המלחמה--יהונתן , על -במותיך חלל . צר- לי עליך , אחי יהונתן - נעמת לי , מאד " ( שמואל ב א , כה- כו . ( בהתאם לרמת הכיתה , ניתן לכתוב את הפסוק על הלוח ולבקש מהילדים למצוא את המשותף בין השיר לקינה . בהזדמנות זו כדאי גם להסביר את המילה " קינה . " השימוש במשפטי קריאה כמו ב " יונתן אחי , " ! חזרה על מילים כמו " עצובה תמיד , עצובה מאוד , " משפטים קצרים וקטועים , סיום בשלוש נקודות וביטויים כמו " הוא איננו עוד" או " נפל ולא שב" תורמים ליצירת אוו ירה של קינה . ייתכן כי תלמידים בכיתה ב יתקשו להבחין באמצעים אמנותיים אלו בקריאה עצמית , שאולי עדיין

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר