|
|
עמוד:95
הערות והצעות להוראת הפרק השיר " שתי חברות משוחחות על כל מיני דברים , " מאת ע . הלל ( עמ וד ( 167 האמצעי הספרותי- אורייני שדנים בשיר זה הוא החרוזים המסורגים לכל אורך השיר . החרוזים תומכים בזיהוי הדמויות המופיעות לסירוגין בכך שדברי כל ילדה מחורזים . ההיבט האורייני– לשוני עוסק בסימני פיסוק כמו המקף בראשית כל משפט שהוא הסימן המוסכם לדיבור ישיר בדיאלוג . המקף בא במקום שם הדובר והמ ירכאות . סימן אחר הנלמד כאן הוא סימן הקריאה והוא חשוב להבנת ההנגנה ( האינטונציה ) של הטקסט . לפני קריאת השיר אפשר לשוחח בכי תה על מה הילדים אוהבים לדבר עם החברים ו החברות שלהם . כדאי לקרוא את השיר בקול רם . אחרי הקריאה אפשר לחזור ולהפנות את תשומת לבם של הילדים למקומות שבה ם ע . הלל כתב בעברית לא תקנית , ולברר אם הילדים קושרים זאת ל"שפת ילדים" : 'תכביש - במקום את הכביש ; אנ'לא – במקום אני לא . פעילות – 1 כדאי להפנות את תשומת הלב של הילדים לשימוש במקפים . פעילות – 4 השיחה מוזרה ולא תמיד קוהרנטית בעיני הקורא ים שאינ ם מכיר ים את זוג החברות . אפשר לשוחח על כך עם הילדים : תחילה לחלץ מהם את הנושאים העולים בשיר , ולאחר מכן לשאול האם גם הם מחליפים נושאים רבים במהלך שיחה אחת או שהם מתמקדים בנושא אחד או שניים . אפשר לקשר זאת לפעילות . 7 פעילות – 5 בפעילות זו הילדים יכולים להגיב ולנסח עם איזו דעה הם מסכימים . בשיחות עם ילדים ומבוגרים מתברר שחלק מהקוראים מתייחסים לשיחה בשיר כאל " לא -שיחה , " וקוראים את הבית האחרון באירוניה . אחרים מודעים אמנם למבט המשועשע של הכותב , אולם רואים בשיר ביטוי אותנטי לשיחה בין שתי חברות , שחלק ממטרתה היא אישוש הדדי של הקשר ותחושת הקרבה . כמו כן , קריאה דקדקנית מראה , שהילדות – בדרכן – דווקא כן מקשיבות זו לזו ומגיבות זו לזו , על אף שלכאורה כל אחת מדברת על משהו אחר . כמה דוגמאות : בבית השני שתיהן מצטטות משפטים של מבוגרים על סכנות שצריך להיזהר מפניהן ; בבית השלישי יש רצף אסוציאטיבי לספרה , 1 ויש התייחסות לדברים
|
|