|
|
עמוד:176
האם זכותו של כל אחד לנהוג כפי שהוא רגיל ( בתנאי שאינו פוגע ביתר , כמובן ?( האם העובדה שמישהו עושה דברים אחרת משמעותה שאינו ראוי להיכלל בקבוצה , שהוא פסול לחברות ? ואולי דווקא השונה הוא המעניין יותר ? משהו אחר אינו מושלם . כך מתברר כשמישהו דופק על דלתו של משהו אחר ומנסה להתחבר אתו . הפנו את תשומת לבם של הילדים לכך שכעת משהו אחר הוא הדוחה , הלא- מעוניין בחברתו של מי ששונה ממנו . הוא הפוגע , המעליב , אף שאינו מתכוון לכך . הסבירו לילדים שהאירוע הזה מלמד גם על הקבוצה שדחתה את משהו אחר . גם הם לא פעלו מתוך כוונות רעות , אלא מחוסר רגישות ומחשבה . לקראת סוף הסיפור , משהו אחר אומר : " אתה לא כמוני , אבל לי בכלל לא אכפת . " שאלו את הילדים - למה הוא מתכוון במילים " לי בכלל לא אכפת ?" האם כוונתו טובה ? בכפולה האחרונה של הסיפור מופיע בביתם של משהו אחר ושל מישהו אורח חדש , " שנראה להם באמת- באמת מוזר . " הציגו בפני הילדים את האיור ושאלו במי מדובר . עזרו לילדים לראות את האורח החדש - הילד - דרך עיניהם של שני היצורים . עודדו את הילדים להשתתף בשיחה על השאלה - אם גם ילדים כמוכם עלולים למצוא את עצמם דחויים ולא- רצויים בחברה ? " העציץ הריק , " מאת דמי , בבל 2227 דמי הוא שם העט של קתרין דמרסק האנט ( נ' , ( 0243 אמנית אמריקנית שהתנסתה בסוגים רבים של דרכי ביטוי , גם באמנות סינית . מסורת זו ניכרת בסגנון יצירותיה ואף בתהליכי העבודה ובחומרים שהיא בוחרת . " החיים הם קסם , כל מה שחי על פני האדמה הוא קסם " , אומרת דמי , "ללכוד את החיים על הנייר – גם זה קסם . לכך חתרו הציירים הסינים הקדומים , ולכך שואפת גם אני . " בין ספריה של דמי שתורגמו לעברית - הבגד הרעב , ציפור האש . העציץ הריק ראה אור בעברית ב . 3117 - הסיפור העציץ הריק הוא עיבוד של מעשייה עממית , שווריאציות שלה קיימות בתרבויות שונות . במרכז הסיפור - תחרות שעליה הכריז לפני שנים רבות קיסר סין ; הקיסר , שממלכתו הייתה ירוקה ופורחת ונתיניו כמוהו עצמו אהבו פרחים , חיפש לו יורש מבין הילדים בממלכתו . הקיסר החליט "לתת לפרחים לבחור : " הוא פרסם הודעה שעל פיה מתבקשים ילדי הממלכה להתייצב בארמון ולקבל זרעי פרחים מיוחדים . הילדה או הילד שיעשו בזרעים את השימוש הטוב ביותר - יזכו לרשת את
|
|