|
|
עמוד:104
מה נוסף באיור שלא דובר עליו בטקסטים הקודמים וגם איך זה קשור לטקסט המדרש . פעילות " לקראת סיום" הפרק מסתיים בפעילות נחמדה הסוגרת את פעילויות איסוף המילים שנעשו במהלך הפרק ( החידות הקצרות . ( הילדים מוצאים בתמונה את המילים שחשפו במהלך הפרק ואם עשו זאת נכונה נשארות שלוש מילים היוצרת משפט נאה הקשור לפרק : " הסביבה חשובה לכולנו . " הפרק " עצים " ( עמוד 31 בספר הלימוד ) תמה : בפרק שלושה שירים על עצים : " איך זה להיות עץ " ? מאת דתיה בן - דור , " סימני אצבעות" מאת שלומית כהן אסיף ו"עץ עם תלתלים" מאת חיה שנהב . שלושת השירים עוסקים בקשר שבין האדם לצומח , וזהו העוגן התמטי של ה פרק . מטרת הפרק הינה לעורר את המודעות לנושא של ייחוס תכונות אנושיות לצומח ביצירות ספרותיות ודרך זה לחזק ולהדגיש את התמה שבבסיס הפרק ( הקשר בין האדם לצומח . ( ההיבט הספרותי-אורייני-שלושת השירים מדגימים שימוש בהאנשה , הן של העצים ו הן של אלמנטים אחרים בטבע , כמו רוח או אדמה . האנשה - ייחוס תכונות אנושיות לצמחים , לחיות או לעצמים דוממים - היא אמצעי ספרותי רב-ע ו צמה , הגורם לקוראים להזדהות עם הדמות המואנשת . מבחינה פדגוגית , השאלה היא אם ללמד את המונח "האנשה" או רק להכיר לילדים את התופעה עצמה . בכיתה ב אנחנו ממליצים לדבר על התופעה אך לא להזכיר את המונח " האנשה . " ילדים נחשפים להאנשה כבר מגיל צעיר , והם יודעים כי הארנב אינו מדבר באמת , וכי הפרח אינו משוחח עם הציפורים . עם זא ת , כדאי לדבר על כך במפורש ( לומר במפורש שהעץ אינו מדבר ושהרוח אינה לוחשת לו , ( ולשאול כיצד התיאורים האלו משפיעים על יחסנו ועל רגשותינו אל הדמויות . למשל : כאשר העץ " מדבר" אנחנו מרגישים כאילו הוא חבר , וכאשר העץ "מתגעגע" גם אנחנו מתגעגעים . הצעה לפעילות פתיחה לש יעור כדאי לשוחח עם הילדים על עצים ועל תרומתם לאדם , ועל הקשר שבין האדם לעץ . אפשר להציע לילדים לחשוב איך היו מרגישים אם לא היו בעולם עצים . אפשר לדון בשאלה מה בני האדם עושים למען העצים .
|
|