|
|
עמוד:48
בעבודה עם מתקשים כדאי לכוון את התלמידי ם לשלב טרום-כתיבה , בזוגות . תחילה יחשבו על הסיפור שהם רוצים לספר , על תחילתו ועל סופו . אחר כך יספרו אותו בעל- פה לבני הזוג . אם משהו לא ברור או לא הגיוני – בני הזוג ישאלו שאלות . רק אחרי השיח בעל- פה י פנו התלמידים לכתיבת הסיפור . . פעילות , 8 סעיף א – בעבודה עם מתקשים כדאי לעבור שלב ביניים : הציעו לילדים לקרוא תחילה את שני המשפטים הראשונים ולהחליט מי הדובר בכל אחד – נו עם הבן או נו עם הבת . אחרי שיגיעו למסקנה שהפעלים הם הרלוונטיים להחלטה , הציעו להם לסמן את הפועל בכל משפט , ורק אז לקבוע מי הדובר . הסיפור " סכך לסוכה " מאת לוין קיפניס ( עמוד ( 26 לפני קריאת הסיפור אוצר המילים של הסיפור אינו פשוט , אך המבנה שלו ברור והוא מסייע בהבנה . מומלץ להקריא את הסיפור בכיתה בקול רם . אין צורך להתעכב על כל מילה , אלא להבהיר רק את הנחוץ להבנה . היכולת להבין טקסט שלם גם אם לא מבינים את כל המילים שבו חשובה כשלעצמה . לאחר הקריאה כדאי לשאול את התלמידים על התרשמותם מהסיפור ועל נושאו העיקרי . בסיום הקריאה אפשר להמחי ז את הטקסט בכיתה . בעבודה עם מתקדמים אפשר לבקש להוסיף בעת ההמחזה גם תיאור של העץ . לדוגמה : "ברוש זקוף וגבוה , " " תאנה ירוקת עלים" ועוד . אפשר לשלב את התיאורים בפניות של דוד לעצים או בתשובות העצים לדוד . בעבודה עם מתקשים רצוי לפשט את הטקסט ולקצר את דברי העצים . פעילות , 2 סעיף א – מטרת המשפטים היא לסייע לתלמידים להבין את הכתוב בלי לעמוד על כל פרט . בהמחזת הסיפור בכיתה אפשר להשתמש במשפטים אלה לתפקידי העצים . פעילות , 3 סעיף א – איתור הפרט הנוסף הוא הזדמנות מצוינת לתרגל קריאה מרפרפת , ובעזרתה לאתר את דברי התמרה . סעיף ב - במידת הצורך , כדאי לחזור על שמות ארבעת המינים ועל שם העץ או השיח ממנו נלקח כל אחד מהם . פעילות - 5 ציטוט מהמקורות
|
|