|
|
עמוד:44
משמעותן . בשירים התלמידים יכולים לזהות מאפיינים בולטים של הסוגה , כגון חלוקה לבתים , חריזה וחזרות בכל בית ( נקשר להישג נדרש 1 על-פי תכנית הלימודים . ( בסיפורו של קיפניס הם נתקלים במשלב גבוה ובטיעונים של דמויות ( העצים , ( ומתוודעים למבנה האפיזודי ( כמובן בלי לכנותו בשמו ) – מבנה שבו אין משמעות לסדר הופעת הדמויות , מלבד דמותה של הת מ ר ה . הכרת הדגם תשרת אותם בהמשך לימודיהם ( למשל במשל יותם . ( הטקסט שכתב לוין קיפניס לפני עשרות שנים הוא הזדמנות ללמד התלמידים איך אפשר לקרוא סיפור בלי להבין כל מילה , ו איך להשלים את פערי ההבנה על סמך ידע מוקדם . ההיבט העיוני- אורייני – כאמור , הפרק מכיל שילוב של שירים , פיוט , סיפורים וטקסטים מידעיים . יש קשר בין הסיפור שהילדים קוראים "סכך לסוכה" ובין הטקסטים המידעיים שמספקים לתלמידים מידע אודות שניים מהעצים המוזכרים בסיפור . העיסוק בטקסטים המידעיים מכוון לעבר הבנת תפקידו של הטקסט המידעי ( לס פק מידע והסברים . ( הפעילויות הנלוות לטקסט אודות עץ הזית מכוונות להתנסות "אמיתית" עם טקסט מידעי ארוך ומפורט תוך כדי בנייה של אסטרטגיות התמודדות עם הקשיים שהוא מציב לקורא ( לדוגמה , הישענות על כותרות המשנה . ( ההיבט הלשוני- אורייני – בפיוט " ארשת שפתינו " מתוודעים לשפת התפילה , שהי א שונה ומורכבת יותר משפת היומיום של התלמידים . למרות הקושי , יש חשיבות בה יכרות עם לשון התפילה ובניסיון להבין את משמעות המילים המורכבות ומשמעותן , תוך הסתמכות על עוגנים המוכרים לתלמידים מתוך הפיוט . העיסוק בביטוי "ארשת שפתיים" מזמן עיסוק בביטויי ם נוספים הכוללים את המילה " שפתיים . " הסיפור " תפילת הצדיק" משלב עיסוק בפירוק צירופי שייכות בשמות בני המשפחה ( אחיה , בתי וכדומה , ( בשלב ה זה בלי להשתמש במונח " שייכות . " בסיפור " סכך לסוכה" הלשון גבוהה , וכדאי לפרש לתלמידים רק את המילים שבלעדיהן הם לא יוכלו להבין את העלילה . מפגש מאוזן עם הלשון הספרותית יכול לתרום לאהבת השפה , ולהעצים את ההרגשה החגיגית של התלמידים בעת ההמחזה שיתבקשו לבצע ( ראו הצעה בהמשך ) . אם השפה הגבוהה מעוררת תסכולים אצל התלמידים , אפשר להכניס שינויים לצורך ההמחזה ולהחליף את המילים הגבוהות במילים מובנות מן העברית היומיומית התקינה . 33 משרד החינוך – המזכירות הפדגוגית , האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים . ) התשס . ) ג" תכנית לימודים : חינוך לשוני עברית – שפה , ספרות ותרבות . ירושלים . עמוד . 19
|
|