|
|
עמוד:35
בפעם הראשונה אפשר לקרוא כשהספר עדיין סגור ; הילדים אינם רואים את הטקסט ומתמקדים בחוויית ההאזנה , בצלילי המילים , באינטונציה ובמשמעות . בדרך זו החריזה והמקצב בשיר זוכים לתשומת לב מרבית . בין הקריאה הראשונה והשנייה אפשר לבקש שהילדים יקראו קריאה דמומה . בפעם השנייה כדאי לקרוא כשהטקסט מול עיני הילדים והם שותפים דוממים לקריאה , או שהתלמידים יצטרפו לקריאה השנייה ויקראו את השורות החוזרות בשיר . לפני הקריאה השנייה כדאי להפנות את תשומת לבם של הילדים לפירושי המילים ולוודא שאוצר המילים ברור . שירים מומלץ ברוב המקרים שהמורה תקרא בקול את השיר כדי להבליט משמעות , קצב , משחקיות ומוסיקליות – בהתאם לשיר הנלמד . לחלק מהטקסטים יש הקלטה של קריינות מקצועית וכדאי להשתמש בה ( רלוונטי לספר בפורמט הדיגיטלי ) . אחר כך אפשר לחזור ולקרוא את הטקסט במקהלה , בהקראה של תלמיד , בתפקידים - כל זה בהתאמה לשיר . חשוב גם ליצור הזדמנויות לקריאה דמומה של השירים אחרי מפגש ראשון . סיפורים הילדים יכולים לקרוא קריאה דמומה בכיתה או קריאה מכינה בבית , המורה יכולה להתחיל את הקריאה , כדי להכניס את הילדים לאווירת הסיפור ואחר כך לבקש מהם להמשיך בקריאה דמומה . טקסטים קשים לקורא הצעיר ( מדרשים למשל ) כדאי שהמורה תקרא קריאה ראשונה בקול . לאחר שאלות ראשונות של בדיקת הבנה בסיסית , התלמידים יוזמנו לקרוא את הטקסטים בעצמם שוב . קריאה בקול על ידי התלמידים - בכיתה ב ייתכן שרמת הקריאה של תלמידים רבים תצמצם מאוד שימוש אסטרטגיה זו במליאה . יש לשים לב לא לתת למתקשים לקרוא בקול טקסט שעוד לא נלמד כדי לא להביך אותם ויש להיזהר מליצור קבוצת קריינים מצטיינים . לעתים אפשר להכין ילד או קבוצה לקריאה של היצירה ברצף או בת פקידים . אפשר גם לקרוא את הטקסט בהדרגה תוך עצירות מתודיות .
|
|