|
|
עמוד:147
מאיר שלו העתיק את הדיון הערכי- מוסרי מן התחום האנושי הרציני אל התחום הקו מי של שיחה עם חפצים ביתיים . ההעברה לסיטואציות קומיות מאפשרת לדון במשמעותו ובנגזרותיו של השוויון בטריטוריה קלילה , מוכרת ומשעשעת . מושג השוויון מתבהר , והילדים יוכלו להעבירו לחיים האמתיים עם התפתחותם והבשלתם הקוגניטיבית , החברתית והרגשית . הסיפור הוא לאמתו של דבר מעין " יצירת ספרות בקומות , " על פי הגדרתן של מירי ברוך ומאיה פרוכטמן ( בספרן " לכל שיר יש שם : ( " הילד הוא הנמען האחד , השומע סיפור רגיש ובכל זאת משופע בהומור על צלחת מקופחת שמתעלמים מזכויותיה ועל כלים וחפצים שפוגעים בהם מתוך אדישות וחוסר מחשבה . הנמען האחר של הסיפור הוא המבוגר , הקולט את הסיפור כטקסט מטפורי על ערך השוויון ויורד לעומקו המוסרי-חברתי . באותו עניין , פרופ' ז הר שביט מגדירה כ"ספרות אמביוולנטית" יצירת ספרות שנוצרה מלכתחילה ב עבור קהל שונה מהקהל שהיא פונה אליו בגלוי . כאלה הן יצירות מופת כמו " הנסיך הקטן , " " פו הדב" ו"אליס בארץ הפלאות . " נראה שעמדתה של המשוררת והסופרת נורית זרחי בעניין זה רלוונטית ליצירות ספרות כמו " הצלחת שמתחת : " " ספרות ילדים טובה יש לה שני רבדים , הרובד שמיוחד לקורא , והרובד שהסופר כותב ] ... [ הפתרון הוא שלספרים הטובים יש שני רבדים , ומבוגר יכול להבחין במה שנסתר מעיני הילד . " לדעתה של זרחי , ילדים שונים מצויים בשלבי התפתחות שונים , וכל ילד קולט בזמנו הוא את רבדיו השונים של סיפור , על פי יכולתו וכישוריו . הסיפור המחורז שופע רמיזות והתחכמויות לשוניות : הצלח ת מתלוננת שלאבא של אפרת יש " בעיית שמיעה : הוא לא שומע צלחות ; " ברור שהצלחת מתכוונת ל"שומע" במשמעות " מקשיב , " וההבדל גדול ומשמעותי . בתשובה לשאלתו של אבא " עם מי את מדברת שם " ? אפרת אומרת : " אני לא מדברת , אני משוחחת . " השימוש בפועל " משוחחת" רומז לאבא , שלצלחת יש זכ ות ויכולת להשמיע ולהישמע . דבריו של אבא על זכות היתר שיש לצלחת - " שתגיד תודה , היא לא צריכה לצאת כל יום לעבודה" משקפים את השקפת עולמו , ומזמנים דיון על השקפות עולם שונות . דבריה של הצלחת הנרגשת , שסוף-סוף נחלצה מן המגרה - " אומר זאת כך , אפרת , אני על המפה " ! פונים אל המבוגרים , המכירים ומבינים את הניב הכלול באוצר המילים העברי מאז ניצחונה ההיסטורי של קבוצת מכבי תל אביב על צסק"א מוסקבה באליפות אירופה בכדורסל . 0133 לדידם של הילדים הצלחת מתכוונת לומר שהיא נהנית להימצא על מפת השולחן , במרכז ההתרחשות של הבית . מבחינת המשמע ות , אם כן , הפירוש המילולי של הניב והפירוש המטפורי מכוונים למשמעות קרובה . 68 ברוך , מ' ופרוכטמן , מ' . ) 2112 ( לכל שיר יש שם . הוצאת פפירוס . עמודים . 82-48 69 שביט , ז' . ) 2118 ( אצל : אלקד- להמן , א' . ) 1118 ( לבדה היא אורגת . ירושלים : הוצאת כרמל . עמוד . 11 70 מתוך ריאיון שאילנה אלקד-להמן ערכה עם נורית זרחי בשנת . 1114 אצל : אלקד- להמן , א' . ) 1118 ( לבדה היא אורגת . ירושלים : הוצאת כרמל . עמוד . 21
|
|