|
|
עמוד:140
רגל אחת , ואחר כך הוסיף הורא ות בלתי נסבלות אחרו ת כדי לבדוק את סבלנותם של בני עמו , למשל - " אוסר אני על כל הבריות / להגות ולבטא חמש אותיות . " בסופו של דבר מאס העם בגזירות ובצווים ; האזרחים פרצו לארמון , דחפו את המלך לארגז גדול , סגרו היטב את המכסה ושיגרו אותו לאי נידח ושומם . מאז חי העם הזה בשקט ובשלווה : " אין לו מלך נחמד לאהוב / ולצעוק 'יחי והידד' ב רחוב . / אבל מאידך איננו חושש / מפני שיגעונות של מלך טיפש . " הסיפור מוקיע את בעלי השררה למיניהם , הבטוחים שאין גבול לכוחם ואינם מעריכים את ערנותם ואת תבונתם של האזרחים . כדרכו של סידון , הסאטירה מרופדת היטב בהומור ובמאפיינים המוכרים של סיפור מעשייה כביכול , אבל מסריה עדיין שנונים וחד -משמעיים : שליט שלא יהיה קשוב לצרכיו של עמו ולא יפעל לטובת האזרחים - יאבד חיש קל את תפקידו , את מעמדו ואת כבודו . הצעות לפעילויות : › אחרי קריאת הסיפור בכל כפולה כדאי להתעכב לרגע , ולשאול על העיקר . למשל , בכפולה הראשונה המתארת את המלך הטוב כדאי לשאול - מה בעצם מספרים לנו על המלך , במה היה טוב ? איך יודעים שהיה חכם ? למה אהבו אותו ? ( לשאלות אלה אין תשובה בטקסט , והן מעוררות את הספקנות שתלווה את המאזינים לאורך הקריאה כולה ( . › בכפולה השנייה כדאי להפנות את תשומת הלב לדבריו של המלך המעידים בעיקר על אה בת עצמו ועל טיפשותו . בשולי הטקסט שבכפולה זו מופיעים דברי ההתגרות לכאורה של בן המלך , המניעים את העלילה . כאן אפשר לשאול את הילדים - מה לדעתכם יעשה המלך עכשיו ? › איוריו של יוסי אבולעפיה מרחיבים את הטקסט ומוסיפים עליו פרטים : למשל , בכפולה הראשונה שבה הטקסט מציג את המלך האהוב פרדיננד פדה צור , קל להצביע באיור על פרטים משעשעים ואף מגוחכים : למשל הראש המציץ מפתח הביוב , המלצר המפיל בקבוק מן המגש , הילדה המתעופפת עם זר הבלונים וכו . ' בכפולה השנייה , שבה המלך מתגלה בשחצנותו , האיור מציג כמה מאורחיו המלכותיים של המלך , בהם מלך האריות , המלך מהקלפים ונסיך - צפרדע ; האיורים והטקסט מחזקים את העובדה שלפנינו מלך טיפש שאינו מבחין בין ימינו לשמאלו , ושהסיפור אינו תמים ועל כן כדאי להתבונן בו בעין ספקנית וביקורתית . › הכפולה השלישית מעלה את השאלות האלה : איך הגיב המלך לדברי הנסיך ה"קנאי ? " האם יכול היה להגיב אחרת ? האיור מראה היטב איך הגיבו בני העם לצו הראשון של המלך . האיור שופע הומור ( הביטו במנקה הפסלים המנסה לרדת מן הסולם , באיש המחליק על גלגיליות , ובקבצן הקיטע , שכל אחד מהם נקלע למצוקה אישית משעשעת ; וראו את החסידה , ש בעבורה עולם כמנהגו נוהג ) . הפרצופים הנרגנים אומרים הכול - ועדיין יש הרבה הומור באיור . כשהילדים מתבוננים באיור הבא , המציג את משלחת הזקנים בדרכה אל הארמון , שאלו על הפתרון שמצא כל אחד מחברי המשלחת לוויתור על רגל אחת .
|
|