עמוד:155

יח ויאמר : מה הערבון אשר אתן לך ? ותאמר : חתמך ופתילך , ומטך אשר בידך . ויתן לה ויבא אליה , ותהר לו . יט ותקם ותלך , ותסר צעיפה מעליה , ותלבש בגדי אלמנותה . כ וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי , לקחת הערבון מיד האשה - ולא מצאה . כא וישאל את אנשי מקמה לאמר : איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ? ויאמרו : לא היתה בזה קדשה . כב וישב אל יהודה , ויאמר : לא מצאתיה , וגם אנשי המקום אמרו : לא היתה בזה קדשה . כג ויאמר יהודה : תקח לה , פן נהיה לבוז . הנה שלחתי הגדי הזה , ואתה לא מצאתה . כד ויהי כמשלש חדשים , ויגד ליהודה לאמר : זנתה תמר כלתך , וגם הנה הרה לזנונים . ויאמר יהודה : הוציאוה ותשרף . כה הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר : לאיש אשר אלה לו אנכי הרה . ותאמר : הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה . כו ויכר יהודה , ויאמר : צדקה ממני , כי על כן לא נתתיה לשלה בני . ולא יסף עוד לדעתה . כז ויהי בעת לדתה , והנה תאומים בבטנה . כח ויהי בלדתה ויתן יד , ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר : זה יצא ראשנה . כט ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו , ותאמר : מה פרצת עליך פרץ ? ויקרא שמו פרץ . ל › ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני . ויקרא שמו זרח .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר