|
עמוד:821
פרק כא א ויעמד שטן על-ישראל ויסת את-דויד למנות את-ישראל : ב ויאמר דויד אל-יואב ואלשרי העם לכו ספרו את-ישראל מבאר שבע ועד-דן והביאו אלי ואדעה את-מספרם : ג ויאמר יואב יוסף יהוה על-עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל : ד ודבר-המלך חזק על-יואב ויצא יואב ויתהלך בכל-ישראל ויבא ירושלם : ה ויתן יואב את-מספר מפקד-העם אל-דויד ויהי כלישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב : ו ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי-נתעב דבר-המלך את-יואב : ז וירע בעיני האלהים על-הדבר הזה ויך את-ישראל : ח ויאמר דויד אל-האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי אתהדבר הזה ועתה העבר-נא את-עוון עבדך כי נסכלתי מאד : ט וידבר יהוה אל-גד חזה דויד לאמר : י לך ודברת אל-דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר-לך אחת מהנה ואעשה-לך : יא ויבא גד אל-דויד ויאמר לו כה-אמר יהוה קבל-לך : יב אם-שלוש שנים רעב ואם-שלשה חדשים נספה מפני-צריך וחרב אויבך למשגת ואם-שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל-גבול ישראל ועתה ראה מה-אשיב את-שלחי דבר : יג ויאמר דויד אל-גד צר-לי מאד אפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמיו מאד וביד-אדם אלאפל : יד ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש : טו וישלח האלהים פרק כ א ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את-חיל הצבא וישחת את-ארץ בני-עמון ויבא ויצר את-רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את-רבה ויהרסה : ב ויקח דויד את-עטרת-מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר-זהב ובה אבן יקרה ותהי על-ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד : ג ואת-העם אשר-בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני-עמון וישב דויד וכל-העם ירושלם : ד ויהי אחריכן ותעמד מלחמה בגזר עם-פלשתים אז הכה סבכי החשתי את-ספי מילדי הרפאים ויכנעו : ה ותהי-עוד מלחמה את-פלשתים ויך אלחנן בן-יעיר את-לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים : ו ותהי-עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש-ושש עשרים וארבע וגם-הוא נולד להרפא : ז ויחרף את-ישראל ויכהו יהונתן בן-שמעא אחי דויד : ח אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד-דויד וביד-עבדיו :
|