|
עמוד:816
פרק טו א ויעש-לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט-לו אהל : ב אז אמר דויד לא לשאת את-ארון האלהים כי אם-הלוים כי-בם בחר יהוה לשאת את-ארון יהוה ולשרתו עדעולם : ג ויקהל דויד את-כל-ישראל אל-ירושלם להעלות את-ארון יהוה אל-מקומו אשרהכין לו : ד ויאסף דויד את-בני אהרן ואת-הלוים : ה לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים : ו לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים : ז לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים : ח לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים : ט לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים : י לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר : יא ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב : יב ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אלהכינותי לו : יג כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי-לא דרשנהו כמשפט : יד ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את-ארון יהוה אלהי ישראל : טו וישאו בני-הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם : טז ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את-אחיהם המשררים בכלי-שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להריםבקול לשמחה : יז ויעמידו הלוים את הימן בן-יואל ומן-אחיו אסף בן-ברכיהו ס ומן-בני מררי אחיהם איתן בן-קושיהו : יח ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים : יט והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע : כ וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על-עלמות : כא ומתתיהו באו ויפשטו בעמק רפאים : י וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על-פלשתים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך : יא ויעלו בבעל-פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את-אויבי בידי כפרץ מים על-כן קראו שם-המקום ההוא בעל פרצים : יב ויעזבושם את-אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש : יג ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק : יד וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים : טו ויהי כשמעך את-קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי-יצא האלהים לפניך להכות את-מחנה פלשתים : טז ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו אתמחנה פלשתים מגבעון ועד-גזרה : יז ויצא שם-דויד בכל-הארצות ויהוה נתן את-פחדו עלכל-הגוים :
|