|
עמוד:767
אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי : ח אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל-די-יבעה בעו מן-כל-אלה ואנש עדיומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא : ט כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת-מדי ופרס די-לא תעדא : י כל-קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא : יא ודניאל כדי ידע די-רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על-ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל-קבל דיהוא עבד מן-קדמת דנה : יב אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה : יג באדין קריבו ואמרין קדם-מלכא על-אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל-אנש דייבעה מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת-מדי ופרס די-לא תעדא : יד באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן-בני גלותא די יהוד לא-שם עלך מלכא טעם ועל-אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה : טו אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה : טז באדין גבריא אלך הרגשו עלמלכא ואמרין למלכא דע מלכא די-דת למדי ופרס די-כל-אסר וקים די-מלכא יהקים לא להשניה : יז באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנת פלח-לה בתדירא הוא ישיזבנך : יח והיתית אבן חדה ושמת על-פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא-תשנא צבו בדניאל : יט אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא-הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי : כ באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די-אריותא אזל : כא וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנת פלח-לה בתדירא היכל לשיזבותך מן-אריותא : כב אדין דניאל עם-מלכא מלל מלכא לעלמין חיי : כג אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל-קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמך מלכא חבולה לא עבדת : כד באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן-גבא והמק דניאל מן-גבא וכל-חבל לא-השתכח בה די הימן באלהה : כה ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די-אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא-מטו לארעית גבא עד די-שלטו בהון אריותא וכל-גרמיהון הדקו : כו באדין דריוש מלכא כתב לכל-עממיא אמיא ולשניא די-דירין בכל-ארעא שלמכון ישגא : כז מן-קדמי שים טעם די בכל-שלטן מלכותי להון זיעין ודחלין מן-קדם אלהה די-דניאל די-הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די-לא תתחבל ושלטנה עד-סופא : כח משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין
|