|
עמוד:764
על-משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא : ח רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל-ארעא : ט עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא-בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידורן צפרי שמיא ומנה יתזין כל-בשרא : י חזה הוית בחזוי ראשי עלמשכבי ואלו עיר וקדיש מן-שמיא נחת : יא קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן-תחתוהי וצפריא מן-ענפוהי : יב ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די-פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם-חיותא חלקה בעשב ארעא : יג לבבה מן-אנשא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי : יד בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד-דברת די ינדעון חייא די-שליט עלאה במלכות אנשא ולמן-די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עלה : טו דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנת בלטשאצר פשרא אמר כל-קבל די כל-חכימי מלכותי לא-יכלין פשרא להודעתני ואנת כהל די רוח-אלהין קדישין בך : טז אדין דניאל די-שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל-יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מרי חלמא לשנאך ופשרה לערך : יז אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל-ארעא : יח ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא-בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא : יט אנת-הוא מלכא די רבת ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא : כ ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מןשמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די-פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם-חיות ברא חלקה עד די-שבעה עדנין יחלפון עלוהי : כא דנה פשרא מלכא וגזרת עלאה היא די מטת על-מרי מלכא : כב ולך טרדין מן-אנשא ועם-חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומחל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עלך עד די-תנדע די-שליט עלאה במלכות אנשא ולמן-די יצבא יתננה : כג ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן-די תנדע די שלטן שמיא : כד להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך : כה כלא מטא על-נבוכדנצר מלכא : כו לקצת ירחין תרי-עשר על-היכל מלכותא די בבל מהלך הוה : כז ענה מלכא ואמר הלא דא-היא בבל רבתא די-אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי : כח עוד מלתא בפם מלכא קל מן-שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך : כט ומן-אנשא לך טרדין ועם-חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עלך עד די-תנדע די-שליט עלאה במלכות אנשא ולמן-די יצבא יתננה : ל בה-שעתא מלתא ספת על-נבוכדנצר ומן-אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומחל שמיא
|