|
עמוד:650
פרק עח א משכיל לאסף האזינה עמי תורתי החו אזנכם לאמרי-פי : ב אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם : ג אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו : ד לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה : ה ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו להודיעם לבניהם : ו למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם : ז וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו : ח ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו : ט בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב : י לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת : יא וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם : יב נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדהצען : יג בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד : יד וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש : טו יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה : טז ויוצא נוזלים ממלע ויורד כנהרות מים : יז ויוסיפו עוד לחטא-לו למרות עליון בציה : יח וינמו-אל בלבבם לשאל-אכל לנפשם : יט וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר : כ הן הכה-צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו : כא לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל : כב כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו : כג ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח : כד וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו : כה לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע : כו ימע קדים בשמים וינהג בעזו תימן : כז וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף : כח ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו : כט ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם : ל לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם : לא ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע : לב בכל-זאת חטאו-עוד ולאהאמינו בנפלאותיו : לג ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה : לד אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל : לה ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם : לו ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו : לז ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו : לח והוא רחום יכפר עון ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו : לט ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב : מ כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון : מא וישובו וינמו אל וקדוש ישראל התוו : מב לאזכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר : מג אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען : מד ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון : מה ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם : מו ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה : מז יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל : מח ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים : מט ישלח-בם חרון אפו עברה וזעם וצרה
|