|
עמוד:630
פרק לד א לדוד בשנותו את-טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך : ב אברכה את-יהוה בכל-עת תמיד תהלתו בפי : ג ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו : ד גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו : ה דרשתי את-יהוה וענני ומכל-מגורותי הצילני : ו הביטו אליו ונהרו ופניהם אליחפרו : ז זה עני קרא ויהוה שמע ומכל-צרותיו הושיעו : ח חנה מלאך-יהוה סביב ליראיו ויחלצם : ט טעמו וראו כי-טוב יהוה אשרי הגבר יחסה-בו : י יראו את-יהוה קדשיו כי-אין מחסור ליראיו : יא כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא-יחסרו כל-טוב : יב לכו-בנים שמעו-לי יראת יהוה אלמדכם : יג מי-האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב : יד נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה : טו סור מרע ועשה-טוב בקש שלום ורדפהו : טז עיני יהוה אל-צדיקים ואזניו אל-שועתם : יז פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם : יח צעקו ויהוה שמע ומכל-צרותם הצילם : יט קרוב יהוה לנשברי-לב ואת-דכאי-רוח יושיע : כ רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה : כא שמר כל-עצמותיו אחת מהנה לא נשברה : כב פרק לג א רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה : ב הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו-לו : ג שירו-לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה : ד כי-ישר דבר-יהוה וכל-מעשהו באמונה : ה אהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ : ו בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל-צבאם : ז כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות : ח ייראו מיהוה כל-הארץ ממנו יגורו כל-ישבי תבל : ט כי הוא אמר ויהי הוא-צוה ויעמד : י יהוה הפיר עצת-גוים הניא מחשבות עמים : יא עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר : יב אשרי הגוי אשר-יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו : יג משמים הביט יהוה ראה את-כל-בני האדם : יד ממכון-שבתו השגיח אל כלישבי הארץ : טו היצר יחד לבם המבין אל-כל-מעשיהם : טז אין-המלך נושע ברב-חיל גבור לא-ינצל ברב-כח : יז שקר המוס לתשועה וברב חילו לא ימלט : יח הנה עין יהוה אליראיו למיחלים לחסדו : יט להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב : כ נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא : כא כי-בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו : כב יהי-חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך : לבלום בל קרב אליך : י רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו : יא שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל-ישרי-לב :
|