|
עמוד:617
פרי האדמה ולא-תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות : יב ואשרו אתכם כל-הגוים כיתהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות : יג חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מהנדברנו עליך : יד אמרתם שוא עבד אלהים ומה-בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות : טו ועתה אנחנו מאשרים זדים גם-נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו : טז אז נדברו יראי יהוה איש את-רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו : יז והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על-בנו העבד אתו : יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו : יט כי-הנה היום בא בער כתנור והיו כל-זדים וכל-עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא-יעזב להם שרש וענף : כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק : כא ועמותם רשעים כי-יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות : כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על-כל-ישראל חקים ומשפטים : כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא : כד והשיב לב-אבות על-בנים ולב בנים עלאבותם פן-אבוא והכיתי את-הארץ חרם :
|