|
עמוד:574
פרק ו א לכו ונשובה אל-יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו : ב יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו : ג ונדעה נרדפה לדעת את-יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ : ד מה אעשה-לך אפרים מה אעשה-לך יהודה וחסדכם כענן-בקר וכחל משכים הלך : ה על-כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי-פי ומשפטיך אור יצא : ו כי חסד פרק ה א שמעו-זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי-פח הייתם למצפה ורשת פרושה על-תבור : ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם : ג אני ידעתי אפרים וישראל לא-נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל : ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל-אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת-יהוה לא ידעו : ה וענה גאוןישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם-יהודה עמם : ו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את-יהוה ולא ימצאו חלץ מהם : ז ביהוה בגדו כי-בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את-חלקיהם : ח תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין : ט אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה : י היו שרי יהודה כממיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי : יא עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי-צו : יב ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה : יג וירא אפרים את-חליו ויהודה את-מזרו וילך אפרים אל-אשור וישלח אל-מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא-יגהה מכם מזור : יד כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל : טו אלך אשובה אל-מקומי עד אשר-יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני : ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי-את-יהוה עזבו לשמר : יא זנות ויין ותירוש יקח-לב : יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם : יג על-ראשי ההרים יזבחו ועל-הגבעות יקחרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על-כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה : יד לא-אפקוד על-בנותיכם כי תזנינה ועל-כלותיכם כי תנאפנה כי-הם עם-הזנות יפרדו ועם-הקדשות יזבחו ועם לא-יבין ילבט : טו אם-זנה אתה ישראל אליאשם יהודה ואל-תבאו הגלגל ואל-תעלו בית און ואל-תשבעו חי-יהוה : טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב : יז חבור עצבים אפרים הנח-לו : יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה : יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם :
|