|
עמוד:545
פרק כד א ויהי דבר-יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר : ב בן-אדם כתב-לך את-שם היום את-עצם היום הזה סמך מלך-בבל אל-ירושלם בעצם היום הזה : ג ומשל אל-בית-המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת המיר שפת וגם-יצק בו מים : ד אסף נתחיה אליה כל-נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא : ה מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם-בשלו עצמיה בתוכה : ו לכן כה-אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לאנפל עליה גורל : ז כי דמה בתוכה היה על-צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על-הארץ לכמות עליו עפר : ח להעלות חמה לנקם נקם נתתי את-דמה על-צחיח סלע לבלתי הכסות : ט לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם-אני אגדיל המדורה : י הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו : יא והעמידה על-גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה : יב תאנים הלאת ולא-תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה : יג בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מחמאתך לא תטהרי-עוד עד-הניחי את-חמתי בך : יד אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא-אפרע ולא-אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה : טו ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : טז בן-אדם הנני לקח ממך את-מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך : יז האנק דם מתים אבל לא-תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על-שפם ולחם אנשים לא תאכל : יח ואדבר אל-העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי : יט ויאמרו אלי העם הלא-תגיד לנו מה-אלה לנו כי אתה עשה : כ ואמר אליהם דבר-יהוה היה אלי לאמר : כא אמר לבית ישראל כה-אמר אדני יהוה הנני מחלל את-מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו : כב ועשיתם כאשר עשיתי על-שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו : כג ופארכם על-ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל-אחיו : כד והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר-עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה : כה ואתה בן-אדם הלוא ביום קחתי מהם את-מעוזם משוש תפארתם את-מחמד עיניהם ואת-משא נפשם בניהם ובנותיהם : כו ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים : כז ביום ההוא יפתח פיך את-הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי-אני יהוה :
|