|
עמוד:542
פרק כב א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב ואתה בן-אדם התשפט התשפט את-עיר הדמים והודעתה את כל-תועבותיה : ג ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה : ד בדמך אשר-שפכת אשמת ובגלוליך אשר-עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד-שנותיך על-כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל-הארצות : ה הקרבות והרחקות ממך יתקלסו-בך טמאת השם רבת המהומה : ו הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך-דם : ז אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך : ח קדשי בזית ואת-שבתתי חללת : ט אנשי רכיל היו בך למען שפך-דם ואל-ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך : י ערות-אב גלה-בך טמאת הנדה ענו-בך : יא ואיש את-אשת רעהו עשה תועבה ואיש את-כלתו טמא בזמה ואיש את-אחתו בת-אביו ענה-בך : יב שחד לקחו-בך למען שפך-דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה : יג והנה הכיתי כפי אל-בצעך אשר עשית ועל-דמך אשר היו בתוכך : יד היעמד לבך אםתחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי : טו והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך : טז ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי-אני יהוה : יז ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : יח בן-אדם היו-לי בית-ישראל לסיג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו : יט לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל-תוך ירושלם : כ קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל-תוך כור לפחת-עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם : כא וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה : כב כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי-אני יהוה שפכתי חמתי עליכם : כג ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : כד בן- עון קץ : לא כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא-זאת השפלה הגבה והגבה השפיל : לב עוה עוה עוה אשימנה גם-זאת לא היה עד-בא אשר-לו המשפט ונתתיו : לג ואתה בן-אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל-בני עמון ואל-חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק : לד בחזות לך שוא בקסם-לך כזב לתת אותך אל-צוארי חללי רשעים אשר-בא יומם בעת עון קץ : לה השב אל-תערה במקום אשרנבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך : לו ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית : לז לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי :
|