|
עמוד:512
פרק מז א אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו הנביא אל-פלשתים בטרם יכה פרעה את-עזה : ב כה אמר יהוה הנה-מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ : ג מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא- ואל-ימלט הגבור צפונה על-יד נהר-פרת כשלו ונפלו : ז מי-זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו : ח מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכמה-ארץ אבידה עיר וישבי בה : ט עלו המוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת : י והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל-נהר-פרת : יא עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת-מצרים לשוא הרבית רפאות תעלה אין לך : יב שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי-גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם : יג הדבר אשר דבר יהוה אל-ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את-ארץ מצרים : יד הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי-אכלה חרב סביביך : טו מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו : טז הרבה כושל גם-נפל איש אל-רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל-עמנו ואל-ארץ מולדתנו מפני חרב היונה : יז קראו שם פרעה מלך-מצרים שאון העביר המועד : יח חי-אני נאם-המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא : יט כלי גולה עשי לך יושבת בת-מצרים כי-נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב : כ עגלה יפה-פיה מצרים קרץ מצפון בא בא : כא גם-שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי-גם-המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם : כב קולה כנחש ילך כי-בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים : כג כרתו יערה נאם-יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר : כד הבישה בת-מצרים נתנה ביד עם-צפון : כה אמר -יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל-אמון מנא ועל-פרעה ועל-מצרים ועלאלהיה ועל-מלכיה ועל-פרעה ועל הבטחים בו : כו ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך-בבל וביד-עבדיו ואחרי-כן תשכן כימי-קדם נאם-יהוה : כז ואתה אלתירא עבדי יעקב ואל-תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת-זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד : כח אתה אל-תירא עבדי יעקב נאם-יהוה כי אתך אני כי - אעשה כלה בכל-הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא-אעשה כלה וימרתיך למשפט ונקה לא אנקי :
|