|
עמוד:424
פרק י א הוי החקקים חקקי-און ומכתבים עמל כתבו : ב להחות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת-יתומים יבזו : ג ומה-תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על-מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם : ד בלתי כרע תחת אמיר ותחת הרוגים יפלו בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה : ה הוי אשור שבט אפי ומחה-הוא בידם זעמי : ו בגוי פרק ט א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם : ב הרבית הגוי לו הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל : ג כי את-על סבלו ואת מחה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין : ד כי כל-סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש : ה כי-ילד ילד-לנו בן נתן-לנו ותהי המשרה עלשכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי-עד שר-שלום : ו למרבה המשרה ולשלום איןקץ על-כמא דוד ועל-ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד-עולם קנאת יהוה צבאות תעשה-זאת : ז דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל : ח וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר : ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף : י וישגב יהוה את-צרי רצין עליו ואת-איביו יסכסך : יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את-ישראל בכל-פה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה : יב והעם לא-שב עד-המכהו ואת-יהוה צבאות לא דרשו : יג ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד : יד זקן ונשוא-פנים הוא הראש ונביא מורה-שקר הוא הזנב : טו ויהיו מאשרי העם-הזה מתעים ומאשריו מבלעים : טז על-כן על-בחוריו לא-ישמח אדני ואת-יתמיו ואת-אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל-פה דבר נבלה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה : יז כי-בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן : יח בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אלאחיו לא יחמלו : יט ויגזר על-ימין ורעב ויאכל על-שמאול ולא שבעו איש בשר-זרעו יאכלו : כ מנשה את-אפרים ואפרים את-מנשה יחדו המה על-יהודה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה : צוקה ואפלה מנדח : כג כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים :
|