|
עמוד:392
פרק ו א ויאמרו בני-הנביאים אל-אלישע הנה-נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו : ב נלכה-נא עד-הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה-לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו : ג ויאמר האחד הואל נא ולך את-עבדיך ויאמר אני אלך : ד וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים : ה ויהי האחד מפיל הקורה ואת-הברזל נפל אל-המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול : ו ויאמר איש-האלהים אנה נפל ויראהו את-המקום ויקצב-עץ וישלךשמה ויצף הברזל : ז ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו : ח ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל-עבדיו לאמר אל-מקום פלני אלמני תחנתי : ט וישלח איש האלהים אל-מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי-שם ארם נחתים : י וישלח מלך ישראל אלהמקום אשר אמר-לו איש-האלהים והזהירו ונשמר שם לא אחת ולא שתים : יא וימער לב מלך-ארם על-הדבר הזה ויקרא אל-עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל-מלך ישראל : יב ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי-אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את-הדברים אשר תדבר בחדר משכבך : יג ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד-לו לאמר הנה בדתן : יד וישלח-שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על-העיר : טו וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה-חיל סובב את-העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה : טז ויאמר אל-תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם : יז ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח-נא את-עיניו ויראה ויפקח יהוה את-עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע : יח וירדו אליו ויתפלל אלישע אליהוה ויאמר הך-נא את-הגוי-הזה במנורים ויכם במנורים כדבר אלישע : יט ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל-האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה : כ ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את-עיני-אלה ויראו ויפקח יהוה את-עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון : כא ויאמר מלך-ישראל אל-אלישע כראתו כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל-שני נעריו וישאו לפניו : כד ויבא אל-העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את-האנשים וילכו : כה והוא-בא ויעמד אל-אדניו ויאמר אליו אלישע מאין גחזי ויאמר לא-הלך עבדך אנה ואנה : כו ויאמר אליו לא-לבי הלך כאשר הפך-איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את-הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות : כז וצרעת נעמן תדבק-בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג :
|