|
עמוד:383
פרק כב א וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל : ב ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך-יהודה אל-מלך ישראל : ג ויאמר מלך-ישראל אל-עבדיו הידעתם כי-לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם : ד ויאמר אל-יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך : ה ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל דרש-נא כיום את-דבר יהוה : ו ויקבץ מלך-ישראל אתהנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על-רמת גלעד למלחמה אם-אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך : ז ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו : ח ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרש את-יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לאיתנבא עלי טוב כי אם-רע מיכיהו בן-ימלה ויאמר יהושפט אל-יאמר המלך כן : ט ויקרא מלך ישראל אל-סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן-ימלה : י ומלך ישראל ויהושפט מלךיהודה ישבים איש על-כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל-הנביאים מתנבאים לפניהם : יא ויעש לו צדקיה בן-כנענה קרני ברזל ויאמר כה-אמר יהוה באלה תנגח אתארם עד-כלתם : יב וכל-הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך : יג והמלאך אשר-הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה-נא דברי הנביאים פהאחד טוב אל-המלך יהי-נא דברך כדבר אחד מהם ודברת חוב : יד ויאמר מיכיהו חי-יהוה כי את-אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר : טו ויבוא אל-המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל-רמת גלעד למלחמה אם-נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך : טז ויאמר אליו המלך עד-כמה פעמים אני משבעך אשר לא-תדבר אלי רק-אמת בשם יהוה : יז ויאמר ראיתי את-כל-ישראל נפצים אל-ההרים כצאן אשר אין-להם רעה ויאמר יהוה לאאדנים לאלה ישובו איש-לביתו בשלום : יח ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא-יתנבא עלי טוב כי אם-רע : יט ויאמר לכן שמע דבר-יהוה ראיתי את-יהוה ישב על-כסאו וכל-צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו : כ ויאמר יהוה מי יפתה את-אחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר-הסתה אתו איזבל אשתו : כו ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל : כז ויהי כשמע אחאב את-הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם-שק על-בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט : כח ויהי דבר-יהוה אל-אליהו התשבי לאמר : כט הראית כי-נכנע אחאב מלפני יען כי-נכנע מפני לא-אביא הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על-ביתו :
|