|
עמוד:354
פרק ב א ויקרבו ימי-דוד למות ויצו את-שלמה בנו לאמר : ב אנכי הלך בדרך כל-הארץ וחזקת והיית לאיש : ג ושמרת את-משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל-אשר תעשה ואת כל-אשר תפנה שם : ד למען יקים יהוה את-דברו אשר דבר עלי לאמר אם-ישמרו בניך את-דרכם ללכת לפני באמת בכל-לבבם ובכל-נפשם לאמר לא-יכרת לך איש מעל כמא ישראל : ה וגם אתה ידעת את אשר-עשה לי יואב בן-צרויה אשר עשה לשני-שרי צבאות ישראל לאבנר בן-נר ולעמשא בן-יתר ויהרגם וישם דמי-מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו : ו ועשית כחכמתך ולא-תורד שיבתו בשלם שאל : ז ולבני ברזלי הגלעדי תעשה-חסד והיו באכלי שלחנך כי-כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך : ח והנה עמך שמעי בן-גרא בן-הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא-ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם-אמיתך בחרב : ט ועתה אל-תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה-לו והורדת את-שיבתו בדם שאול : י וישכב דוד עםאבתיו ויקבר בעיר דוד : יא והימים אשר מלך דוד על-ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים : יב ושלמה ישב על-כמא דוד אביו ותכן מלכתו מאד : יג ויבא אדניהו בן-חגית אל-בת-שבע אם-שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום : יד ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר : טו ויאמר את ידעת כי-לי היתה המלוכה ועלי שמו כל-ישראל פניהם למלך ותמב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו : טז ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל-תשבי את-פני ותאמר אליו דבר : יז ויאמר אמרי-נא לשלמה המלך כי לא-ישיב את-פניך ויתן-לי את-אבישג השונמית לאשה : יח ותאמר בת-שבע טוב אנכי אדבר עליך אל-המלך : יט ותבא בת-שבע אל-המלך שלמה לדבר-לו על-אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על-כסאו וישם כמא לאם המלך ותשב לימינו : כ ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל-תשב את-פני ויאמר-לה המלך שאלי אמי כי לאאשיב את-פניך : כא ותאמר יתן את-אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה : כב ויען המלך המזבח : נא ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את-המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע-לי כיום המלך שלמה אם-ימית את-עבדו בחרב : נב ויאמר שלמה אם יהיה לבן-חיל לא-יפל משערתו ארצה ואם-רעה תמצא-בו ומת : נג וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר-לו שלמה לך לביתך :
|