|
עמוד:350
פרק כד א ויסף אף-יהוה לחרות בישראל ויסת את-דוד בהם לאמר לך מנה את-ישראל ואת-יהודה : ב ויאמר המלך אל-יואב שר-החיל אשר-אתו שוט-נא בכל-שבטי ישראל מדן ועד-באר שבע ופקדו את-העם וידעתי את מספר העם : ג ויאמר יואב אל-המלך ויוסף יהוה אלהיך אל-העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני-המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה : ד ויחזק דבר-המלך אל-יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את- ואחריו שמא בן-אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי-שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים : יב ויתיצב בתוך-החלקה ויצילה ויך את-פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה : יג וירדו שלשה מהשלשים ראש ויבאו אל-קציר אל-דוד אל-מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים : יד ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם : טו ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית-לחם אשר בשער : טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו-מים מבאר בית-לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל-דוד ולא אבה לשתותם וימך אתם ליהוה : יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים : יח ואבישי אחי יואב בן-צרויה הוא ראש השלשה והוא עורר את-חניתו על-שלש מאות חלל ולו-שם בשלשה : יט מןהשלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד-השלשה לא-בא : כ ובניהו בן-יהוידע בן-איש-חיל רב-פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את-הארי בתוך הבאר ביום השלג : כא והוא-הכה את-איש מצרי איש מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את-החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו : כב אלה עשה בניהו בן-יהוידע ולו-שם בשלשה הגברים : כג מן-השלשים נכבד ואל-השלשה לא-בא וישמהו דוד אל-משמעתו : כד עשה-אל אחי-יואב בשלשים אלחנן בן-דדו בית לחם : כה שמה החרדי אליקא החרדי : כו חלץ הפלטי עירא בן-עקש התקועי : כז אביעזר הענתתי מבני החשתי : כח צלמון האחחי מהרי הנטפתי : כט חלב בן-בענה הנטפתי ס אתי בן-ריבי מגבעת בני בנימן : ל בניהו פרעתני הדי מנחלי געש : לא אבי-עלבון הערבתי עזמות הברחמי : לב אליחבא השעלבני בני ישן יהונתן : לג שמה ההררי אחיאם בן-שרר האררי : לד אליפלט בן-אחסבי בן-המעכתי ס אליעם בן-אחיתפל הגלני : לה חצרי הכרמלי פערי הארבי : לו יגאל בן-נתן מצבה ס בני הגדי : לז צלק העמני ס נחרי הבארתי נשא כלי יואב בן-צריה : לח עירא היתרי גרב היתרי : לט אוריה החתי כל שלשים ושבעה :
|