|
עמוד:339
פרק טו א ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו : ב והשכים אבשלום ועמד על-יד דרך השער ויהי כל-האיש אשר-יהיה-לו-ריב לבוא אל-המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי-מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי-ישראל עבדך : ג ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין-לך מאת המלך : ד ויאמר אבשלום מיישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל-איש אשר-יהיה-לו-ריב ומשפט והצדקתיו : ה והיה בקרבאיש להשתחות לו ושלח את-ידו והחזיק לו ונשק לו : ו ויעש אבשלום כדבר הזה לכלישראל אשר-יבאו למשפט אל-המלך ויגנב אבשלום את-לב אנשי ישראל : ז ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל-המלך אלכה נא ואשלם את-נדרי אשר-נדרתי ליהוה בחברון : ח כי-נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם-ישוב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את-יהוה : ט ויאמר-לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה : י וישלח אבשלום מרגלים בכל-שבטי ישראל לאמר כשמעכם את-קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון : יא ואת-אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל-דבר : יב וישלח אבשלום את-אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את-הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את-אבשלום : יג ויבא המגיד אל-דוד לאמר היה לב-איש ישראל אחרי אבשלום : יד ויאמר דוד לכל-עבדיו אשר-אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא-תהיהלנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן-ימהר והשגנו והדיח עלינו את-הרעה והכה העיר לפי-חרב : טו ויאמרו עבדי-המלך אל-המלך ככל אשר-יבחר אדני המלך הנה עבדיך : טז ויצא המלך וכל-ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית : יז ויצא המלך וכל-העם ברגליו ויעמדו בית המרחק : יח וכל-עבדיו עברים על-ידו וכל-הכרתי וכלהפלתי וכל-הגתים שש-מאות איש אשר-באו ברגלו מגת עברים על-פני המלך : יט ויאמר המלך אל-אתי הגתי למה תלך גם-אתה אתנו שוב ושב עם-המלך כי-נכרי אתה וגם-גלה אתה למקומך : כ תמול בואך והיום אניעך עמנו ללכת ואני הולך על אשר-אני הולך שוב והשב את-אחיך עמך חסד ואמת : כא ויען אתי את-המלך ויאמר חי-יהוה וחי אדני המלך כי יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל-המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני-שם ועתה אראה פני המלך ואם-יש-בי עון והמתני : לג ויבא יואב אל-המלך ויגד-לו ויקרא אל-אבשלום ויבא אל-המלך וישתחו לו על-אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום :
|