|
עמוד:308
פרק יח א ויהי ככלתו לדבר אל-שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו : ב ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו : ג ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו : ד ויתפשט יהונתן את-המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד-חרבו ועדקשתו ועד-חגרו : ה ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל-העם וגם בעיני עבדי שאול : ו ויהי בבואם בשוב דוד מהכות אתהפלשתי ותצאנה הנשים מכל-ערי ישראל לשיר והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים : ז ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו : ח ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה : ט ויהי שאול עוין את-דוד מהיום ההוא והלאה : י ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל-שאול ויתנבא בתוך-הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד-שאול : יא ויטל שאול את-החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר וימב דוד מפניו פעמים : יב וירא שאול מלפני דוד כי-היה יהוה עמו ומעם שאול סר : יג ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר-אלף ויצא ויבא לפני העם : יד ויהי דוד לכל-דרכו משכיל ויהוה עמו : טו וירא שאול אשר-הוא משכיל מאד ויגר מפניו : טז וכל-ישראל ויהודה אהב את-דוד כיהוא יוצא ובא לפניהם : יז ויאמר שאול אל-דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן-לך לאשה אך היה-לי לבן-חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל-תהי ידי בו ותהי-בו יד-פלשתים : את-הפלשתי אל-מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על-פניו ארצה : נ ויחזק דוד מן-הפלשתי בקלע ובאבן ויך את-הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד-דוד : נא וירץ דוד ויעמד אל-הפלשתי ויקח את-חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת-בה את-ראשו ויראו הפלשתים כי-מת גבורם וינסו : נב ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את-הפלשתים עד-בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד-גת ועד-עקרון : נג וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישמו את-מחניהם : נד ויקח דוד את-ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת-כליו שם באהלו : נה וכראות שאול את-דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל-אבנר שר הצבא בן-מי-זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי-נפשך המלך אם-ידעתי : נו ויאמר המלך שאל אתה בן-מי-זה העלם : נז וכשוב דוד מהכות את-הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו : נח ויאמר אליו שאול בן-מי אתה הנער ויאמר דוד בן-עבדך ישי בית הלחמי :
|