|
עמוד:301
פרק יד א ויהי היום ויאמר יונתן בן-שאול אל-הנער נשא כליו לכה ונעברה אל-מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד : ב ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש : ג ואחיה בן-אחטוב אחי איכבוד בן-פינחס בן-עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן : ד ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על-מצב פלשתים שן-המלע מהעבר מזה ושן-המלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה : ה השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע : ו ויאמר יהונתן אל-הנער נשא כליו לכה ונעברה אל-מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה אשר על-שפת-הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און : ו ואיש ישראל ראו כי צר-לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובמלעים ובצרחים ובברות : ז ועברים עברו את-הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל-העם חרדו אחריו : ח ויוחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא-בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו : ט ויאמר שאול הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה : י ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו : יא ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי-ראיתי כי-נפץ העם מעלי ואתה לא-באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש : יב ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה : יג ויאמר שמואל אל-שאול נסכלת לא שמרת את-מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את-ממלכתך אל-ישראל עדעולם : יד ועתה ממלכתך לא-תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על-עמו כי לא שמרת את אשר-צוך יהוה : טו ויקם שמואל ויעל מן-הגלגל גבעת בנימן ויפקד שאול את-העם הנמצאים עמו כשש מאות איש : טז ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש : יז ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל-דרך עפרה אל-ארץ שועל : יח והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על-גי הצבעים המדברה : יט וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי-אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית : כ וירדו כל-ישראל הפלשתים ללטוש איש את-מחרשתו ואת-אתו ואת-קרדמו ואת מחרשתו : כא והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן : כב והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל-העם אשר את-שאול ואת-יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו : כג ויצא מצב פלשתים אל-מעבר מכמש :
|