|
עמוד:279
פרק יד א וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים : ב ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו-אותה לי לאשה : ג ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל-עמי אשה כי-אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל-אביו אותה קח-לי כי-היא ישרה בעיני : ד ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי-תאנה הוא-מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל : ה וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד-כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו : ו ותצלח עליו רוח יהוה וישמעהו כשמע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה : ז וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון : ח וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש : ט וירדהו אל-כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל-אביו ואל-אמו ויתן להם ויאכלו ולא-הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש : י וירד אביהו אל-האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים : יא ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו : יב ויאמר להם שמשון אחודה-נא לכם חידה אם-הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים : יג ואם-לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה : יד ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים : טו ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת-שמשון פתי אתאישך ויגד-לנו את-החידה פן-נשרף אותך ואת-בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא : טז ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק-שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד : יז ותבך עליו שבעת הימים אשרהיה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד-לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה : יח ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה-מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי : יט ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את-חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו : כ ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו : אלהים ראינו : כג ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא-לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את-כל-אלה וכעת לא השמיענו כזאת : כד ותלד האשה בן ותקרא את-שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה : כה ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה-דן בין צרעה ובין אשתאל :
|