|
עמוד:251
פרק טו א ויהי הגורל למחה בני יהודה למשפחתם אל-גבול אדום מדבר-צן נגבה מקצה תימן : ב ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן-הלשן הפנה נגבה : ג ויצא אל-מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה : ד ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיו תצאות הגבול ימה זה-יהיה לכם גבול נגב : ה וגבול קדמה ים המלח עד-קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן : ו ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן-ראובן : ז ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל-הגלגל אשר-נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל-מי-עין שמש והיו תצאתיו אל-עין רגל : ח ועלה הגבול גי בן-הנם אל-כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל-ראש ההר אשר על-פני גי-הנם ימה אשר בקצה עמק-רפאים צפנה : ט ותאר הגבול מראש ההר אל-מעין מי נפתוח ויצא אל-ערי הר-עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים : י ונסב הגבול מבעלה ימה אל-הר שעיר ועבר אל-כתף הר-יערים מצפונה היא כסלון וירד בית-שמש ועבר תמנה : יא ויצא הגבול אל-כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר-הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה : יב וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני-יהודה סביב למשפחתם : יג ולכלב בן-יפנה נתן חלק בתוך בני-יהודה אל-פי יהוה ליהושע את-קרית ארבע אבי הענק היא חברון : יד וירש משם כלב את-שלושה בני הענק את-ששי ואת-אחימן ואת-תלמי ילידי הענק : טו ויעל משם אל-ישבי דבר ושם-דבר לפנים קרית-ספר : טז ויאמר כלב אשר-יכה את-קרית-ספר ולכדה ונתתי לו את-עכסה בתי לאשה : יז וילכדה עתניאל בן-קנז אחי כלב ויתן-לו את-עכסה בתו לאשה : יח ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת-אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר-לה כלב מהלך : יט ותאמר תנה-לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן-לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות : כ זאת נחלת מחה בני-יהודה למשפחתם : כא ויהיו הערים מקצה ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא : יב ועתה תנה-לי אתההר הזה אשר-דבר יהוה ביום ההוא כי אתה-שמעת ביום ההוא כי-ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה : יג ויברכהו יהושע ויתן אתחברון לכלב בן-יפנה לנחלה : יד על-כן היתה-חברון לכלב בן-יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל : טו ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה :
|