|
עמוד:176
ואת משמרת המזבח ולא-יהיה עוד קצף על-בני ישראל : ו ואני הנה לקחתי את-אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את-עבדת אהל מועד : ז ואתה ובניך אתך תשמרו את-כהנתכם לכל-דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן אתכהנתכם והזר הקרב יומת : ח וידבר יהוה אל-אהרן ואני הנה נתתי לך את-משמרת תרומתי לכל-קדשי בני-ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק-עולם : ט זה יהיה לך מקדש הקדשים מן-האש כל-קרבנם לכל-מנחתם ולכל-חחאתם ולכל-אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך : י בקדש הקדשים תאכלנו כל-זכר יאכל אתו קדש יהיה-לך : יא וזה-לך תרומת מתנם לכל-תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם כל-טהור בביתך יאכל אתו : יב כל חלב יצהר וכל-חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר-יתנו ליהוה לך נתתים : יג בכורי כל-אשר בארצם אשר-יביאו ליהוה לך יהיה כל-טהור בביתך יאכלנו : יד כל-חרם בישראל לך יהיה : טו כל-פטר רחם לכל-בשר אשר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה החמאה תפדה : טז ופדויו מבן-חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא : יז אך בכור-שור או-בכור כשב או-בכור עז לא תפדה קדש הם את-דמם תזרק על-המזבח ואת-חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה : יח ובשרם יהיה-לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה : יט כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני-ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך : כ ויאמר יהוה אל-אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא-יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל : כא ולבני לוי הנה נתתי כל-מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר-הם עבדים את-עבדת אהל מועד : כב ולא-יקרבו עוד בני ישראל אל-אהל מועד לשאת חטא למות : כג ועבד הלוי הוא את-עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה : כד כי את-מעשר בני-ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על-כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה : כה וידבר יהוה אל-משה לאמר : כו ואלהלוים תדבר ואמרת אלהם כי-תקחו מאת בני-ישראל את-המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן-המעשר : כז ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן-הגרן וכמלאה מן-היקב : כח כן תרימו גם-אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את-תרומת יהוה לאהרן הכהן : כט מכל מתנתיכם תרימו את כל-תרומת יהוה מכל-חלבו את-מקדשו ממנו : ל ואמרת אלהם בהרימכם אתחלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב : לא ואכלתם אתו בכל-מקום אתם
|