|
עמוד:170
פרק יד א ותשא כל-העדה ויתנו את-קולם ויבכו העם בלילה ההוא : ב וילנו על-משה ועל-אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל-העדה לו-מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו-מתנו : ג ולמה יהוה מביא אתנו אל-הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה : ד ויאמרו איש אל-אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה : ה ויפל משה ואהרן על-פניהם לפני כל-קהל עדת בני ישראל : ו ויהושע בן-נון וכלב בן-יפנה מן-התרים אתהארץ קרעו בגדיהם : ז ויאמרו אל-כל-עדת בני-ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד : ח אם-חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל-הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר-הוא זבת חלב ודבש : ט אך ביהוה אל-תמרדו ואתם אל-תיראו את-עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל-תיראם : י ויאמרו כל-העדה לרגום אתם ועליתם את-ההר : יח וראיתם את-הארץ מה-הוא ואת-העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם-רב : יט ומה הארץ אשר-הוא ישב בה הטובה הוא אם-רעה ומה הערים אשר-הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים : כ ומה הארץ השמנה הוא אם-רזה היש-בה עץ אם-אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים : כא ויעלו ויתרו את-הארץ ממדבר-צן עד-רחב לבא חמת : כב ויעלו בנגב ויבא עד-חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים : כג ויבאו עד-נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן-הרמנים ומן-התאנים : כד למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר-כרתו משם בני ישראל : כה וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום : כו וילכו ויבאו אל-משה ואל-אהרן ואל-כל-עדת בני-ישראל אל-מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת-כל-העדה ויראום את-פרי הארץ : כז ויספרו-לו ויאמרו באנו אל-הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה-פריה : כח אפס כי-עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם-ילדי הענק ראינו שם : כט עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על-הים ועל יד הירדן : ל ויהס כלב את-העם אל-משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי-יכול נוכל לה : לא והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל-העם כי-חזק הוא ממנו : לב ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל-בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל-העם אשר-ראינו בתוכה אנשי מדות : לג ושם ראינו את-הנפילים בני ענק מן-הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם :
|