|
עמוד:787
פרק ג א ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את-שער הצאן המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד-מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל : ב ועל-ידו בנו אנשי ירחו ס ועל-ידו בנה זכור בן-אמרי : ג ואת שער הדגים בנו בני המנאה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו : ד ועל-ידם החזיק מרמות בן-אוריה בן-הקוץ ס ועל-ידם החזיק משלם בן-ברכיה בן-משיזבאל ס ועל-ידם החזיק צדוק בן-בענא : ה ועל-ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לאהביאו צורם בעבדת אדניהם : ו ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן-פסח ומשלם בן-בסודיה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו : ז ועל-ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון עד-מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני-המלך וישלחני ואתנה לו זמן : ז ואומר למלך אם-על-המלך טוב אגרות יתנו-לי על-פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר-אבוא אליהודה : ח ואגרת אל-אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן-לי עצים לקרות את-שערי הבירה אשר-לבית ולחומת העיר ולבית אשר-אבוא אליו ויתן-לי המלך כיד-אלהי החובה עלי : ט ואבוא אל-פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים : י וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר-בא אדם לבקש טובה לבני ישראל : יא ואבוא אל-ירושלם ואהי-שם ימים שלשה : יב ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא-הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל-לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם-הבהמה אשר אני רכב בה : יג ואצאה בשער-הגיא לילה ואל-פני עין התנין ואל-שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר-הם פרוצים ושעריה אכלו באש : יד ואעבר אל-שער העין ואל-ברכת המלך ואין-מקום לבהמה לעבר תחתי : טו ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב : טז והמגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולמגנים וליתר עשה המלאכה עד-כן לא הגדתי : יז ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את-חומת ירושלם ולא-נהיה עוד חרפה : יח ואגיד להם את-יד אלהי אשר-היא טובה עלי ואף-דברי המלך אשר אמר-לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לחובה : יט וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה-הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים : כ ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין-חלק וצדקה וזכרון בירושלם :
|