|
עמוד:771
פרק י א בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר-נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את-הדבר ובינה לו במראה : ב בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים : ג לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא-בא אל-פי וסוך לא-סכתי עדמלאת שלשת שבעים ימים : ד וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל : ה ואשא את-עיני וארא והנה איש-אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז : ו וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון : ז וראיתי אני דניאל לבדי את-המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את-המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא : ח ואני נשארתי לבדי ואראה את-המראה הגדלה הזאת ולא נשאר-בי כח והודי נהפך עלי למשחית עשה ולא שמענו בקלו : טו ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את-עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש-לך שם כיום הזה חטאנו רשענו : טז אדני ככל-צדקתך ישב-נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר-קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכלסביבתינו : יז ועתה שמע אלהינו אל-תפלת עבדך ואל-תחנוניו והאר פניך על-מקדשך השמם למען אדני : יח החה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שממתינו והעיר אשר-נקרא שמך עליה כי לא על-צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על-רחמיך הרבים : יט אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל-תאחר למענך אלהי כי-שמך נקרא עלעירך ועל-עמך : כ ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חחאתי וחחאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר-קדש אלהי : כא ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת-ערב : כב ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה : כג בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה : כד שבעים שבעים נחתך על-עמך ועל-עיר קדשך לכלא הפשע ולהתם חחאת ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים : כה ותדע ותשכל מן-מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד-משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים : כו ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות : כז והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד-כלה ונחרצה תתך על-שמם :
|