|
עמוד:741
פרק ב א אמרתי אני בלבי לכה-נא אנמכה בשמחה וראה בטוב והנה גם-הוא הבל : ב לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה-זה עשה : ג תרתי בלבי למשוך ביין את-בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר-אראה אי-זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם : ד הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים : ה עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל-פרי : ו עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים : ז קניתי עבדים ושפחות ובני-בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני פרק א א דברי קהלת בן-דוד מלך בירושלם : ב הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל : ג מה-יתרון לאדם בכל-עמלו שיעמל תחת השמש : ד דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת : ה וזרח השמש ובא השמש ואל-מקומו שואף זורח הוא שם : ו הולך אל-דרום וסובב אלצפון סובב סבב הולך הרוח ועל-סביבתיו שב הרוח : ז כל-הנחלים הלכים אל-הים והים איננו מלא אל-מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת : ח כל-הדברים יגעים לא-יוכל איש לדבר לא-תשבע עין לראות ולא-תמלא אזן משמע : ט מה-שהיה הוא שיהיה ומהשנעשה הוא שיעשה ואין כל-חדש תחת השמש : י יש דבר שיאמר ראה-זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו : יא אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא-יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה : יב אני קהלת הייתי מלך על-ישראל בירושלם : יג ונתתי אתלבי לדרוש ולתור בחכמה על כל-אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו : יד ראיתי את-כל-המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח : טו מעות לא-יוכל לתקן וחסרון לא-יוכל להמנות : טז דברתי אני עם-לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל-אשר-היה לפני על-ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת : יז ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם-זה הוא רעיון רוח : יח כי ברב חכמה רב-כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב : קהלת
|