|
עמוד:721
פרק לו א ויסף אליהוא ויאמר : ב כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים : ג אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק : ד כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך : ה הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב : ו לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן : ז לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכמא וישיבם לנצח ויגבהו : ח ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני : ט ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו : י ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישבון מאון : יא אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בחוב ושניהם בנעימים : יב ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו כבלי-דעת : יג וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם : יד תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים : טו יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם : טז ואף הסיתך מפי-צר רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן : יז ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו : יח כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יחך : יט היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח : כ אל-תשאף הלילה לעלות עמים תחתם : כא השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני : כב הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה : כג מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה : כד זכר כי-תשגיא פעלו אשר שררו אנשים : כה כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק : כו הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא- פרק לה א ויען אליהו ויאמר : ב הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל : ג כי-תאמר מה-יסכן-לך מה-אעיל מחחאתי : ד אני אשיבך מלין ואת-רעיך עמך : ה הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך : ו אם-חטאת מה-תפעל-בו ורבו פשעיך מה-תעשה-לו : ז אם-צדקת מה-תתן-לו או מה-מידך יקח : ח לאיש-כמוך רשעך ולבן-אדם צדקתך : ט מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים : י ולא-אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה : יא מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו : יב שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים : יג אך-שוא לא-ישמע אל ושדי לא ישורנה : יד אף כי-תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו : טו ועתה כי-אין פקד אפו ולא-ידע בפש מאד : טז ואיוב הבל יפצה-פיהו בבלי-דעת מלין יכבר : כי-אל-אל האמר נשאתי לא אחבל : לב בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף : לג המעמך ישלמנה כי-מאסת כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר : לד אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי : לה איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל : לו אבי יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און : לז כי יסיף על-חחאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל :
|