|
עמוד:720
פרק לד א ויען אליהוא ויאמר : ב שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי : ג כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל : ד משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-חוב : ה כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי : ו על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע : ז מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים : ח וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע : ט כי-אמר לא יסכן-גבר ברצתו עםאלהים : י לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעון : יא כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו : יב אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט : יג מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה : יד אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף : טו יגוע כלבשר יחד ואדם על-עפר ישוב : טז ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי : יז האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע : יח האמר למלך בליעל רשע אל-נדיבים : יט אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם : כ רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד : כא כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה : כב אין-חשך ואין צלמות להמתר שם פעלי און : כג כי לא על-איש ישים עוד להלך אל-אל במשפט : כד ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם : כה לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו : כו תחת-רשעים ספקם במקום ראים : כז אשר על-כן סרו מאחריו וכלדרכיו לא השכילו : כח להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע : כט והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד : ל ממלך אדם חנף ממקשי עם : לא תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב : טז אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם : יז להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכמה : יח יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח : יט והוכח במכאוב על-משכבו ורוב עצמיו אתן : כ וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה : כא יכל בשרו מראי ושפו עצמותיו לא ראו : כב ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים : כג אם-יש עליו מלאך מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו : כד ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר : כה רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו : כו יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו : כז ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולאשוה לי : כח פדה נפשו מעבר בשחת וחיתו באור תראה : כט הן-כל-אלה יפעל-אל פעמים שלוש עם-גבר : ל להשיב נפשו מני-שחת לאור באור החיים : לא הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר : לב אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך : לג אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה :
|