|
עמוד:708
פרק יב א ויען איוב ויאמר : ב אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה : ג גם-לי לבב כמוכם לאנפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה : ד שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים : ה לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל : ו ישליו אהלים לשדדים ובחחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו : ז ואולם שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך : ח או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים : ט מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת : י אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש : יא הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו : יב בישישים חכמה וארך ימים תבונה : יג עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה : יד הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח : טו הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ : טז עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה : יז מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל : יח מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם : יט מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף : כ מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח : כא שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה : כב מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות : כג משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם : כד מסיר לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך : כה ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור : פרק יא א ויען צפר הנעמתי ויאמר : ב הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק : ג בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם : ד ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך : ה ואולם מי-יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך : ו ויגד-לך תעלמות חכמה כי-כפלים לתושיה ודע כי-ישה לך אלוה מעונך : ז החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא : ח גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע : ט ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים : י אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו : יא כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן : יב ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד : יג אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך : יד אם-און בידך הרחיקהו ואלתשכן באהליך עולה : טו כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא : טז כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר : יז ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה : יח ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב : יט ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים : כ ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש :
|