|
עמוד:651
פרק פ א למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור : ב רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה : ג לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו : ד פרק עט א מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את-היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים : ב נתנו את-נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ : ג שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר : ד היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו : ה עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך : ו שפך חמתך אל-הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו : ז כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו : ח אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד : ט עזרנו אלהי ישענו על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חחאתינו למען שמך : י למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגוים לעינינו נקמת דםעבדיך השפוך : יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה : יב והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני : יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך : משלחת מלאכי רעים : נ יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר : נא ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם : נב וימע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר : נג וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כמה הים : נד ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו : נה ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל : נו וינמו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו : נז וימגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה : נח ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו : נט שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל : ס ויחש משכן שלו אהל שכן באדם : סא ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר : סב ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר : סג בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו : סד כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה : סה ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין : סו ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו : סז וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר : סח ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב : סט ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם : ע ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן : עא מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו : עב וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם :
|