|
עמוד:611
פרק י א שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר-גשם יתן להם לאיש עשב בשדה : ב כי התרפים דברו-און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון עלכן נסעו כמו-צאן יענו כי-אין רעה : ג על-הרעים חרה אפי ועל-העתודים אפקוד כי-פקד יהוה צבאות את-עדרו את-בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה : ד ממנו פנה ממנו פרק ט א משא דבר-יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל : ב וגם-חמת תגבל-בה צר וצידון כי חכמה מאד : ג ותבן צר מצור לה ותצבר-כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות : ד הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל : ה תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי-הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב : ו וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים : ז והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם-הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי : ח וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא-יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני : ט גילי מאד בת-ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על-חמור ועל-עיר בן-אתנות : י והכרתי-רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד-ים ומנהר עד-אפסי-ארץ : יא גם-את בדם-בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו : יב שובו לבצרון אסירי התקוה גם-היום מגיד משנה אשיב לך : יג כי-דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על-בניך יון ושמתיך כחרב גבור : יד ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן : טו יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני-קלע ושתו המו כמו-יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח : טז והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני-נזר מתנוססות על-אדמתו : יז כי מה-חובו ומה-יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות : עמים וישבי ערים רבות : כא והלכו ישבי אחת אל-אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את-פני יהוה ולבקש את-יהוה צבאות אלכה גם-אני : כב ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את-יהוה צבאות בירושלם ולחלות את-פני יהוה : כג כה-אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם :
|