|
עמוד:597
פרק ב א הנה על-ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבר-בך בליעל כלה נכרת : ב עלה מפיץ על-פניך נצור מצרה צפה-דרך חזק מתנים אמץ כח מאד : ג כי שב יהוה את-גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו : ד מגן גבריהו מאדם אנשי-חיל מתלעים באש-פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו : ה בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו : ו יזכר אדיריו יכשלו בהליכתם ימהרו חומתה והכן המכך : ז שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג : ח והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על-לבבהן : ט ונינוה כברכתמים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה : י בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה : יא בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל-מתנים ופני כלם קבצו פארור : יב איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור פרק א א משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי : ב אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו : ג יהוה ארך אפים וגדל-כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו : ד גוער בים ויבשהו וכל-הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל : ה הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכלישבי בה : ו לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו : ז טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו : ח ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדףחשך : ט מה-תחשבון אל-יהוה כלה הוא עשה לא-תקום פעמים צרה : י כי עד-סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא : יא ממך יצא חשב על-יהוה רעה יעץ בליעל : יב כה אמר יהוה אם-שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד : יג ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק : יד וצוה עליך יהוה לא-יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל וממכה אשים קברך כי קלות : נחום
|