|
עמוד:578
פרק יד א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירחשו והריותיו יבקעו : ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך : ג קחו עמכם דברים ושובו אל-יהוה אמרו אליו כל-תשא עון וקח-טוב ונשלמה פרים שפתינו : ד אשור לא יושיענו על-סוס לא נרכב ולאנאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר-בך ירחם יתום : ה ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו : ו אהיה כחל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון : ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון : ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון : ט אפרים מה-לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא : י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי-ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם : פרק יג א כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת : ב ועתה יוספו לחטא ויעשו להם ממכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון : ג לכן יהיו כענן-בקר וכחל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה : ד ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי : ה אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות : ו כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על-כן שכחוני : ז ואהי להם כמושחל כנמר על-דרך אשור : ח אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם : ט שחתך ישראל כי-בי בעזרך : י אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל-עריך ושפטיך אשר אמרת תנה-לי מלך ושרים : יא אתן-לך מלך באפי ואקח בעברתי : יב צרור עון אפרים צפונה חחאתו : יג חבלי יולדה יבאו לו הוא-בן לא חכם כי-עת לא-יעמד במשבר בנים : יד מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם ימתר מעיני : טו כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל-כלי חמדה : הנביאים אדמה : יב אם-גלעד און אך-שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי : יג ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר : יד ובנביא העלה יהוה את-ישראל ממצרים ובנביא נשמר : טו הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יחוש וחרפתו ישיב לו אדניו :
|