|
עמוד:561
פרק מ א בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד-יהוה ויבא אתי שמה : ב במראות אלהים הביאני אל-ארץ ישראל ויניחני אל-הר גבה מאד ועליו כמבנה-עיר מנגב : ג ויביא אותי שמה והנה-איש מראהו כמראה נחשת ופתיל-פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער : ד וידבר אלי האיש בן-אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר-אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את-כל-אשר-אתה ראה לבית ישראל : ה והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש-אמות באמה וטפח וימד את-רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד : ו ויבוא אל-שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותיו וימד את-סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב : ז והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד : ח וימד אתאלם השער מהבית קנה אחד : ט וימד את-אלם השער שמנה אמות ואיליו שתים אמות ואלם השער מהבית : י ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו : יא וימד את-רחב פתח-השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות : יב וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה-אחת גבול מפה והתא שש-אמות מפו ושש אמות מפו : יג וימד את-השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח : יד ויעש את-אילים ששים אמה ואל-איל החצר השער סביב סביב : טו ועל פני השער האיתון על-לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה : טז וחלנות אטמות אל-התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל-איל תמרים : יז ויביאני אל-החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל-הרצפה : יח והרצפה אל-כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה : מעלו-בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם : כד כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם : כה לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את-שבות יעקב ורחמתי כל-בית ישראל וקנאתי לשם קדשי : כו ונשו את-כלמתם ואת-כל-מעלם אשר מעלו-בי בשבתם על-אדמתם לבטח ואין מחריד : כז בשובבי אותם מן-העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים : כח וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל-הגוים וכנסתים על-אדמתם ולא-אותיר עוד מהם שם : כט ולא-אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את-רוחי על-בית ישראל נאם אדני יהוה :
|