|
עמוד:550
פרק ל א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום : ג כי-קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה : ד ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה : ה כוש ופוט ולוד וכלהערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו : ו כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו-בה נאם אדני יהוה : ז ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך-ערים נחרבות תהיינה : ח וידעו כי-אני יהוה בתתי-אש במצרים ונשברו כל-עזריה : ט ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את-כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה : י כה אמר אדני יהוה והשבתי את-המון מצרים ביד נבוכדראצר מלךבבל : יא הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על-מצרים ומלאו את-הארץ חלל : יב ונתתי יארים חרבה ומכרתי את-הארץ ביד-רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד-זרים אני יהוה דברתי : יג כה-אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ-מצרים לא יהיה-עוד ונתתי יראה בארץ מצרים : יד והשמתי את-פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא : טו ושפכתי חמתי על-סין מעוז מצרים והכרתי אתהמון נא : טז ונתתי אש במצרים חול תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם : יז בחורי אדם ורגל בהמה לא תעבר-בה ולא תשב ארבעים שנה : יב ונתתי את-ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי אתמצרים בגוים וזריתים בארצות : יג כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ אתמצרים מן-העמים אשר-נפצו שמה : יד ושבתי את-שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על-ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה : טו מן-הממלכות תהיה שפלה ולא-תתנשא עוד על-הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים : טז ולא יהיה-עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה : יז ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר-יהוה אלי לאמר : יח בן-אדם נבוכדראצר מלך-בבל העביד את-חילו עבדה גדלה אל-צר כל-ראש מקרח וכל-כתף מרוטה ושכר לא-היה לו ולחילו מצר על-העבדה אשר-עבד עליה : יט לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך-בבל את-ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו : כ פעלתו אשר-עבד בה נתתי לו את-ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה : כא ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון-פה בתוכם וידעו כי-אני יהוה :
|