|
עמוד:525
פרק ה א ואתה בן-אדם קח-לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על-ראשך ועל-זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם : ב שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את-השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם : ג ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך : ד ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל-תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא-אש אל-כל-בית ישראל : ה כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות : ו ותמר את-משפטי לרשעה מן-הגוים ואת-חקותי מן-הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא-הלכו בהם : ז לכן כה-אמר אדני יהוה יען המנכם מן-הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת-משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם : ח לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם-אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים : ט ועשיתי בך את אשר לא-עשיתי ואת אשר-לא-אעשה כמהו עוד יען כל-תועבתיך : י לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את-כל-שאריתך לכל-רוח : יא לכן חי-אני נאם אדני יהוה אם-לא יען את-מקדשי טמאת בכל-שקוציך ובכל-תועבתיך וגם-אני אגרע ולא-תחוס עיני וגם-אני לא אחמול : יב שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל-רוח אזרה וחרב אריק אחריהם : יג וכלה אפי והנחותי לשנה יום לשנה נתתיו לך : ז ואל-מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה : ח והנה נתתי עליך עבותים ולא-תהפך מצדך אל-צדך עד-כלותך ימי מצורך : ט ואתה קח-לך חחין ושערים ופול ועדשים ודחן וכממים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר-אתה שוכב על-צדך שלש-מאות ותשעים יום תאכלנו : י ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד-עת תאכלנו : יא ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד-עת תשתה : יב ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם : יג ויאמר יהוה ככה יאכלו בני-ישראל את-לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם : יד ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא-אכלתי מנעורי ועד-עתה ולא-בא בפי בשר פגול : טו ויאמר אלי ראה נתתי לך את-צפיעי הבקר תחת גללי האדם ועשית את-לחמך עליהם : טז ויאמר אלי בן-אדם הנני שבר מחה-לחם בירושלם ואכלולחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו : יז למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם :
|