עמוד:487
פרק כד א הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה אחרי הגלות נבוכדראצר מלך-בבל את-יכניהו בן-יהויקים מלך-יהודה ואת-שרי יהודה ואת-החרש ואת-המסגר מירושלם ויבאם בבל : ב הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה : יז אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא-תבוא עליכם רעה : יח כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את-דברו מי-הקשיב דברו וישמע : יט הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול : כ לא ישוב אף-יהוה עד-עשתו ועד-הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה : כא לא-שלחתי את-הנבאים והם רצו לא-דברתי אליהם והם נבאו : כב ואם-עמדו בסודי וישמעו דברי את-עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם : כג האלהי מקרב אני נאם-יהוה ולא אלהי מרחק : כד אם-ימתר איש במסתרים ואני לא-אראנו נאם-יהוה הלוא את-השמים ואת-הארץ אני מלא נאם-יהוה : כה שמעתי את אשר-אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי : כו עד-מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם : כז החשבים להשכיח את-עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את-שמי בבעל : כח הנביא אשר-אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה-לתבן את-הבר נאם-יהוה : כט הלוא כה דברי כאש נאם-יהוה וכפחיש יפצץ סלע : ל לכן הנני על-הנבאים נאם-יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו : לא הנני על-הנביאם נאם-יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם : לב הנני עלנבאי חלמות שקר נאם-יהוה ויספרום ויתעו את-עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לאשלחתים ולא צויתים והועיל לא-יועילו לעם-הזה נאם-יהוה : לג וכי-ישאלך העם הזה אוהנביא או-כהן לאמר מה-משא יהוה ואמרת אליהם את-מה-משא ונטשתי אתכם נאם-יהוה : לד והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על-האיש ההוא ועל-ביתו : לה כה תאמרו איש על-רעהו ואיש אל-אחיו מה-ענה יהוה ומה-דבר יהוה : לו ומשא יהוה לא תזכרו-עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את-דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו : לז כה תאמר אל-הנביא מה-ענך יהוה ומה-דבר יהוה : לח ואם-משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את-הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה : לט לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת-העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני : מ ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח :
|