|
עמוד:457
פרק נז א הצדיק אבד ואין איש שם על-לב ואנשי-חסד נאספים באין מבין כי-מפני הרעה נאסף הצדיק : ב יבוא שלום ינוחו על-משכבותם הלך נכחו : ג ואתם קרבו-הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה : ד על-מי תתענגו על-מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא-אתם ילדי-פשע זרע שקר : ה הנחמים באלים תחת כל-עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי המלעים : ו בחלקי-נחל חלקך הם הם גורלך גם-להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם : ז על הר-גבה ונשא שמת משכבך גם-שם עלית לזבח זבח : ח ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת-לך מהם אהבת משכבם יד חזית : ט ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי ציריך עד-מרחק ותשפילי עד-שאול : י ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על-כן לא חלית : יא ואת-מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא-שמת על-לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי : יב אני אגיד צדקתך ואת-מעשיך ולא יועילוך : יג בזעקך יצילך קבוציך ואת-כלם ישא-רוח יקח-הבל והחוסה בי ינחל-ארץ ויירש הר-קדשי : יד ואמר סלו-סלו פנו-דרך הרימו מכשול מדרך עמי : טו כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת-דכא ושפל-רוח להחיות פרק נו א כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי-קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות : ב אשרי אנוש יעשה-זאת ובן-אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל-רע : ג ואל-יאמר בן-הנכר הנלוה אל-יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל-יאמר המריס הן אני עץ יבש : ד כי-כה אמר יהוה למריסים אשר ישמרו את-שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי : ה ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן-לו אשר לא יכרת : ו ובני הנכר הנלוים על-יהוה לשרתו ולאהבה את-שם יהוה להיות לו לעבדים כל-שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי : ז והביאותים אל-הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על-מזבחי כי ביתי בית-תפלה יקרא לכלהעמים : ח נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו : ט כל חיתו שדי אתיו לאכל כל-חיתו ביער : י צפיו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום : יא והכלבים עזי-נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו : יב אתיו אקחה-יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד :
|